בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני 5 חודשים. 10 ביוני 2024 בשעה 13:30

אני מותשת ואני מכריחה את עצמי לעצור מלהמשיך להתעסק בלימודים ובשיעורי בית

אני מתחילה לשרוף את עצמי וזה לא טוב

איזון לונה סול, תזכרי איזון

בנימה זו, בא לי כרבול

לפני 5 חודשים. 10 ביוני 2024 בשעה 6:58

בהצלחההההההה

לפני 5 חודשים. 9 ביוני 2024 בשעה 11:38

יום לימודים רציני ראשון מסתיים לו (שבוע שעבר בעיקר היה שלב של הכרויות, היום כבר התחלנו ללמוד באופן רציני יותר)

המוח שלי מלא במידע, פחדים, חששות, התרגשות, לחץ ותשישות

אני רוצה להצליח, כל כך רוצה להצליח, אבל אני מפחדת מלהיכשל

אני מרגישה קצת אבודה כרגע אבל אני מקבלת את זה בברכה ובהוקרה כי זה חלק מהתהליך

אני לומדת

אני מתפתחת

אני מתקדמת

וזה מה שחשוב

לפני 5 חודשים. 9 ביוני 2024 בשעה 5:43

לימודים בזום היום

ואיכשהו אני לחוצה

מהלימודים?

ממה יהיה?

מנושא "האם אני אצליח להבין"?

לא יודעת

אני לא אוהבת להרגיש ככה

כמו כן, בדרך הביתה

 

לפני 5 חודשים. 8 ביוני 2024 בשעה 15:05

אני עוד אכתוב פוסט על כל מיני חלומות שאני רוצה להגשים

אבל בינתיים יש את החלום של "אני רוצה לרכב על סוס"

מאתמול אני כבר שומעת את השיר הזה על לופ והוא פשוט גורם לי לעצום עיניים ולדמיין את עצמי בזמן רכיבה על סוס, להרגיש את הרוח ואת הטבע

* האמת שכשאני חושבת על זה אז זה בעיקר חלום של הלוחמת וכנראה גם קצת של הדרואיד בגלל הטבע

לפני 5 חודשים. 8 ביוני 2024 בשעה 14:24

עד שאני מרגישה טוב עם עצמי... אני הולכת להנות מזה

לפני 5 חודשים. 8 ביוני 2024 בשעה 12:07

חדשות טובות

שיתוף פעולה מדהים בין צה"ל לשב"כ לימ"ם

ועוד כמה משפחות מאושרות (בלשון המעטה) כי הן קיבלו את האהובים.ות שלהם.ן בחזרה

 

לפני 5 חודשים. 8 ביוני 2024 בשעה 6:12

לפני 5 חודשים. 7 ביוני 2024 בשעה 5:20

קמתי הבוקר במצב רוח יותר טוב, יותר חיובי

גל הדיכאון טיפה ירד לו ואני מחליטה להנות מזה

להנות מהרגע הקטן הזה

כמו כן, אחרי מקלחת

לפני 5 חודשים. 6 ביוני 2024 בשעה 17:33

מחר אנחנו נוסעים לחמותי ועושים אצלה את סוף השבוע

לצערי, זה גרם למחשבות עליו להתגבר

בימים האחרונים יוצא לי לחשוב עליו יותר

לכעוס ולהתגעגע במקביל

חודשיים וחצי עברו מאז שהקשר ביננו נשרף ודווקא בשבוע האחרון הרגשתי יותר את חוסר הנוכחות שלו בחיים שלי

דיברתי על זה קצת עם לוקי

הוא מבין את הגעגוע, הוא נותן לזה מקום

.

אני הרבה יותר חלשה בזמן האחרון

נושא האוכל הופך לקשה יותר ויותר

היום גם הייתי אמורה ללכת לאורתופד אבל כשהגעתי גיליתי שהמרפאה סגורה ושפשוט דחו לי את התור בחודש מבלי לעדכן אותי

זאת כבר פעם שנייה שדוחים לי תור ככה אז פשוט התקשרתי למוקד של כללית והחלפתי אורתופד

ועדיין, התור הוא רק בעוד שבועיים (פלוס מינוס)

אני רוצה לבקש הפניה לטיפול הידרותרפיה

הקטע שזה גם ייאלץ אותי להתמודד עם הפוביה ממים (לא בדיוק מים, אלא יותר סיטואציות שבהן אני מפחדת לטבוע) ולמרות שאני לא יודעת לשחות אני אצטרך להתמודד עם זה

זה אחד הטיפולים הכי טובים לבעיות בגב, במיוחד בעיות כרוניות

.

בטיפול היום בכיתי קצת

אני חושבת שיש כל כך הרבה שינויים טובים אבל המצב הפיזי ממש מקשה עלי

הקיבה, הפפילומה, הגב...

וכמו שאמרתי למטפלת, הגב זה גם תזכורת תמידית למכות מאבא שלי

אני יכולה לקחת אחריות על אורח חיים לא בריא

אני יכולה לקחת אחריות על אכילה לא נכונה

אבל אני לא יכולה לקחת אחריות על שבירת חוליה (כן, הוא הצליח בכישרון רב לשבור לי חוליה בגיל 15, למזלי היא התאחתה אבל כן נוצר מצב כרוני של דברים)

והכאבים האלו מזכירים את זה כל פעם

.

הדיכאון קשה לי בתקופה האחרונה

אבל אני לא מרשה לעצמי לטבוע

אסור לי לטבוע

אני חייבת לזכור ולהזכיר לעצמי את כל הטוב שיש לי ובי