bleeding heart

חוץ מהקובן

המקום הכי בטוח שלי

נזקקות

חוסר שליטה

חוסר אונים

כפייה בהסכמה

נשיכות

משיכות בשיער

מילת ביטחון

כאב

השפלה

מיינדפאק

סקס אגרסיבי

.

אני זקוקה לזה כל כך כרגע.

החשש מתחיל לכרסם בי

אני עוד לא במקום של להתמסר ואני גם לא יודעת אם אני (המכשפה ערפדית) רוצה לתת לעצמי להיות שם

אני הופכת להיות כמעט טוטאלית כשאני במקום הזה

ואני שורפת את עצמי כל כך מהר

הפחד של לאכזב כי אני לא מצליחה לעשות משהו יכול "לקרוע" אותי וכשזה קורה במצב של התמסרות...

בקיצור, זה מסוכן לי, גם אם אני ממש רוצה את זה

.

פתחתי פניה לשיקום מקצועי בביטוח לאומי ואני ממש מתרגשת

אני מקווה שאני אקבל את ההכשרה שאני רוצה, זה בהחלט יכול לקדם את העסק שלי

.

אני מותשת רוב הזמן ואני גם חיוורת רוב הזמן (וזה לא אנמיה)

אני לא ממש יודעת למה, אבל מתישהו אני אצטרך "לדחוף" את עצמי לבדוק את זה

.

עדיין גאה בעצמי שהצלחתי לעשות הליכה אתמול לקניון מהבית ולהיפך

.

עדיין נאחזת ברגש הקטן הזה של האושר

.

רביעי אני פוגשת מישהי מהקובן (זמן איכות סוף סוף)

ובחמישי אני פוגשת את הצבוע

.

שבוע עמוס אבל מעניין בסך הכל

זה היה לילה קצת מוזר

סוף סוף נרדמתי כמו שצריך וישנתי יחסית ברצף וכמעט בלי סיוטים

אבל היה לי כאב גב מטורף (ועוד עשיתי הליכה אתמול, אז זה לא ממש ברור למה הגב שלי החליט לכאוב) בדיוק באיזור "הלא תקין"

היתה לי פגישה יעילה עם המדריך (למרות ששכחתי לגמרי שהוא הקדים היום) ויותר מאוחר יש לי פגישה עם המלווה התעסוקתית

אני אמנם עייפה, אבל יש הרגשה פחותה יותר של גל הדיכאון אז זה ממש נחמד

ולסקס אגרסיבי

מה עשינו בזה?

קבענו להיפגש היום בקניון, ידעתי שיהיה קצת משהו ביננו אבל העוצמה של הרגשות והפתיחות תפסו אותי לא מוכנה

העברנו יום שלם ביחד

דברים ספונטניים כמו פשוט ללכת לסרט בקולנוע

לאכול בשתי מסעדות

להיות קצת בארקייד

ולהתמזמז בכל מיני מקומות

וזה מפחיד אותי ממש, אני לא רוצה להתמסר

אני רוצה לשמור על החוצפה והפלפל שיש בי ואני חוששת שאיתו אני כן אבטל את זה

קבענו להיפגש שוב שבוע הבא אבל אני חייבת לשמור על עצמי

גם אם היום היה לי כל כך טוב

(פאק, יום שלם)

.

תודה לך

באמת שהיה לי כל כך טוב היום (גם אם בסוף לא נשכת בצוואר :P)

<3

פשוט תמשוך לי בשיער ותנשך אותי בצוואר?

אני מאוהבת בדמות הזאת

בא לי ולא בא לי להתכתב איתו במקביל

דיסוננס מעניין

גם להיפגש עם הקובן כמעט ולא הצלחתי

בסוף הצבוע הציע שהם גם יקפצו קצת אלי וישבנו למטה על ספות

.

זה מוזר אבל ירד לי החשק המיני קצת, אולי בגלל כל מה שאני מרגישה, כל התיעוב העצמי.

כתבתי לו היום: "אני שוקלת 89 קילו אבל מרגישה כמו 200 קילו"

.

בעיקר בא לי סשן של חוסר אונים, משהו שישבור לי את הצורה

אבל לא בא לי להתחיל לנסוע למקומות, בא לי שזה יהיה בחיפה

.

אני מרגישה חרא

שפיתחתי רגישות לגלוטן אחרי הניתוח של מיני מעקף

נו שויין