לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני 9 חודשים. 24 בפברואר 2024 בשעה 10:03

הפוסט הזה (של CinderellaD) גרם לי שוב לחשוב על הפחדן ועל כמה שאני "דפוקה", על כמה שאנחנו "דפוקים.ות"

צעצוע שבור וחפץ מקולקל - אחת מהסיבות שזאת ההגדרה שאני נותנת לעצמי היא שאני לא חושבת שמגיע לי שיירדו לי, אני חושבת שזה מגעיל, שאני מגעילה ודוחה.

בראייה שלי כשמדובר בכל אישה אחרת אז ברור שזה משהו שטבעי ולא מגעיל

אבל אני? הכוס שלי דוחה.

אני מרגישה שכל פעם שעוסקים בהנאה המינית שלי אז זה פסול וזה סותר את ה"תפקיד" שלי בתור נשלטת (ושוב, אם מדובר על נשלטים.ות אחרים.ות אני לא חושבת ככה)

בעבר יכולתי לגמור גם 20 פעם ביום אבל אחרי ה"שולט" הראשון שלי זה פשוט נדפק לגמרי

מבחינתו לרדת לי זה דבר מגעיל, הוא לא היה עושה לי ביד וגם הייתי בתולה וכאב לי אז לנסות זיון וגינאלי לא עשינו

בנוסף לזה, היה אסור לי לאונן

מה שאמר שהדרך היחידה שלי לגמור היתה אם אני גומרת בזמן שאני משפשפת את הכוס שלי על הזין שלו ואם הוא גמר לפני אז באסה לי.

עברו כל כך הרבה שנים מאז והחשיבה הזאת כן השתפרה אבל לא מספיק

עדיין קשה לי כל נושא המיניות שלי

קל לי כל כך לספק את מי שאיתי אבל ברגע שעוברים אלי... זה כבר משהו אחר

אני גם לא משתמשת בצעצועים כי אין לי באמת מושג "איך לעשות את זה כמו שצריך"

והייתי רוצה, כל כך הייתי רוצה לחוות את זה אחרת

וזה דיסוננס מטורף כשהליבידו שלי גבוה בטירוף אבל היישום של זה כמעט בלתי אפשרי (אוננות כשאני לבד עובדת לי, רוב הזמן)

וזה כואב ומתסכל

וזה מעצבן.

 

לפני 9 חודשים. 23 בפברואר 2024 בשעה 1:51
לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 21:47

רגש ראשוני: כאב/עצב

רגש משני: אשמה

רגשות נוספים: תיעוב עצמי

בכמה שיעורים האחרונים בDBT אני לומדת על ההבדל בין רגש ראשוני בסיטואציה לבין רגש משני (שמגיע אחרי הראשוני כשאנחנו לא נותנים.ות לו מקום) ואז לשאר סלט הרגשות שקורה

ואני תקועה כרגע בלופ של תיעוב עצמי שהתגבר עוד יותר אפילו היום

ואני לא מסוגלת לשהות כרגע בכאב או בעצב שעלה בי לפני רבע שעה

אני מתחמקת ממנו, מסרבת להתמודד איתו

אבל זה כואב

ואני רק רוצה לבכות

גם אם השיחה התנהלה סבבה, גם אם הכל היה הכי לגיטימי, גם אם אין לי תלונות שם

ועדיין, במקביל, זה פאקינג כואב

וזה קשה

לא רוצה לשהות בתוך הכאב הזה

ולא רוצה להיות קיימת

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 20:31

בשביל מה כל זה שווה כבר?

נזק

אנחנו רק נזק

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 13:39

התיעוב העצמי הזה מכרסם בנו לאחרונה

מכוערות

טיפשות

סתומות

לא מצחיקות

מביכות

צעצועים שבורים

חפצים מקולקלים

מתוסבכות מידי

לא ראויות לאהבה

מגעילות

דוחות

עצלניות

דפוקות

מטומטמות

מעיקות

סתם לוקחות אוויר בעולם הזה

מחורבנות

חסרות רגישות

מעמידות פנים

משקרות

מפלצות

גושים של בשר

.

אנחנו מותשות כל כך ואנחנו צריכות קולות אחרים

לפני 9 חודשים. 22 בפברואר 2024 בשעה 6:43

כנראה שהמוח שלי היה מספיק מותש בשביל להירדם הלילה

אמנם התעוררתי מלא אבל לפחות זה לא היה לילה לבן

היום יש מדריך, טיפול פרטני וטיפול DBT

הייתי אמורה ללכת לערב משחקי קופסה היום באיזשהו מקום בחיפה אבל אין לי ממש כוח

טוב, יהיה לי הרבה על מה לדבר בטיפול

*לפחות הצלחתי להתקלח

לפני 9 חודשים. 21 בפברואר 2024 בשעה 22:08

בא לי עכשיו מיינדפאק

בא לי שתעשה לי מיינדפאק

בא לא

ס'אמק

לפני 9 חודשים. 21 בפברואר 2024 בשעה 17:10

אז כמובן שלא הלכתי עם לוקי בסוף למפגש הזה בחיפה

לא בא לי על א.נשים היום, בטח לא על כאלו שאני לא מכירה

אני מתחילה לחשוב שמשהו בי שבור באמת

מיום ליום זה כבר לא סדק אלא זה חור עצום שגדל לו עוד ועוד ועוד

מחר יש טיפול, לפחות ככה אני מקווה

בא לי לכתוב ולכתוב ולכתוב

ואין לי כח

אין לי אפילו כח לדבר

אין לי כח לשיר

אני מפחדת כי אני מאבדת את עצמי והלוחמת מאבדת את עצמה

בא לי פשוט ללכת למסיבה ולשכוח מכל הפאקינג עולם הזה.

לפני 9 חודשים. 21 בפברואר 2024 בשעה 14:03

חוסר הביטחון שלי בשילוב עם תיעוב עצמי נהיו ממש גבוהים לאחרונה

אני שונאת את הגוף שלי

שוב חזרתי למקום של "אני טיפשה"

אני חוששת מתגובות שלי שלא יהיו מצחיקות מספיק

ואני בעיקר מתעבת את עצמי

הייתי רוצה קצת מנוחה מכל השיט הזה

לפני 9 חודשים. 21 בפברואר 2024 בשעה 5:59

אני מותשת.