bleeding heart

יצא לי להכיר את השיר הזה

וזה הכניס אותי למצב הרוח הרעב שלי (למרות הרגשת התיעוב העצמי שקיימת היום)

וזה הוביל אותי ישר ללחשוב עליך

.

אני מדמיינת שאני נפגשת איתך

מסתכלת בעיניים שלך, רואה בהתחלה את הרכות שיש בהן ומחייכת

עוברת שניה במדויק בשביל שהמבט שלך יהפוך למבט סאדיסטי ורעב ואני ישר משפילה את מבטי

היד שלך נעה בעדינות ללחי שלי ואני רועדת מהתרגשות, מפחד, מציפייה ומתשוקה

אתה מרגיע ולאט לאט הגוף שלי חוזר לתחושה נינוחה ואז כמובן אתה מנצל את הרגע הזה בשביל לתת לי סטירה כזאת חזקה שמוציאה ממני צרחת כאב

אני מרגישה מטר של סטירות על הפנים שלי ומרגישה את הכאב הצורב אבל גם את העונג של הכאב מעורבב עם העונג של לספק אותך

אתה מלטף לי את הפנים שוב ואומר לי להסתכל לך בעיניים

אני עושה זאת ואתה מחייך כשאתה רואה את הדמעות שלי, מלקק אותן קצת, אתה אוהב את הטעם שלהן

זה טעם שמגיע בזכותך

אתה מלטף את הפנים שלי לאט לאט ואני הולכת לאיבוד בעיניים שלך, לפעמים זה כל מה שאני צריכה בשביל להיכנס לאיזה ספייס מנטאלי קטן

העיניים שלך שקוראות וקורעות אותי בצורה כל כך טובה, מענגת וכואבת

לפעמים אפילו שורפת

רצף החשיבה שלי נפסק כשאני מרגישה אותך מסובב אותי ומכופף אותי על השולחן

אני שומעת אותך מוריד את החגורה ואני מחזיקה את צידי השולחן חזק, אני כבר יודעת מה הולך לקרות

וכמו ילדה טובה וממושמעת, כמו שאני אוהבת להיות מולך, אני מתחילה לספור את ההצלפות ולומר לך "תודה" על כל אחת מהן

אבל "תודה" שמגיעה עם כוונה אמיתית וטהורה, לא כי זאת הפקודה שניתנה לי אלא כי אני גם רוצה לומר את ה"תודה" הזאת

המתנה הזאת של להתמסר אליך בצורה הזאת, לתת לך סיפוק סאדיסטי עם אחד הכלים הכי אהובים עליך תוך כדי ידיעה שזה אחד הכלים שהכי מפחידים אותי

אתה מתחיל חלש, נותן לי להתרגל ואתה מגביר את הקצב

מידי פעם עוצר ומלטף ואז חוזר שוב

אחרי עשר דקות כאלו אתה עוצר ונעלם לכמה דקות בזמן שאני לא מעיזה לזוז

הראש רץ במחשבות עד שאני מרגישה פתאום קור חד על התחת שלי, מתמקד במקומות שהצלפת בהם

וישר אחרי זה אתה חוזר להצליף בלי רחמים

ואני צורחת, ממשיכה לספור, ממשיכה להודות וכשאתה מסיים אתה אומר לי שאתה גאה בי כי אתה יודע כמה זה היה קשה לי וכמה שאני טובה

יש עוד הרבה דברים שיכולים לקרות מכאן, עוד הרבה דברים שהייתי רוצה שיקרו מכאן

.

אני מניחה שזה כרגע פשוט מצב רוח כזה

מוקדש לך

משתינו.

תודה לך פרלין

זה כל כך כייף לשיר את החלק שלה

אני לא יכולה להסביר כמה אפילו

מוכשר, פשוט מוכשר

הוא מזכיר לי בכישרון שלו את לין-מנואל מירנדה (המילטון ועוד הרבה מאוד יצירות אחרות)

הבנאדם כותב, מלחין, שר, יוצר את הסרטונים, ליהק שחקנים ועוד כל כך הרבה!

הייתי מתה להשתתף בפרויקט הזה (ועוד בנושא של הסיפור של אודיסאוס)

דוגמה לעבודה המטורפת שלו:

"EPIC: The Circe Saga"

וכן,

אני מאוד אוהבת את הדמות שלה

אני מחוברת חזק לשיר שלה איתו, יש בו משהו כל כך יפה

יש ימים שאני כל כך אוהבת את הים

יש ימים שאני כל כך שונאת אותו

.

כשהייתי נערה וגרתי בנתניה, הייתי "בורחת" לאמפי בנתניה (ליד כיכר העצמאות) והייתי יכולה להסתכל על הים שעות ולשמוע מוסיקה

היה בזה משהו מרגיע

אבל גם היה בזה משהו עצוב כל כך

העברתי שם הרבה זמן של מחשבות אובדניות והתלבטויות של מה לעשות עם החיים האלה

עברו הרבה שנים מאז (פאק, אני זקנה)

אבל הרגשות שלי לים נשארו אותו הדבר

הוא מאוד יפה ויכול להרגיע אבל הוא מוציא ממני גם המון עצב

ואולי אני מתחמקת ממנו בעיקר בגלל זה ולא רק כי אני לא יודעת לשחות או כי חם לי (בתקופות של קיץ) 

היום, אחרי ארוחת הבוקר, כשטיילנו קצת בטיילת והסתכלנו על הים אז כמובן שהיו לנו מגוון של שיחות

אבל אחד הנושאים היה לגבי המושג "אנוכיות" ואז גם "אכזריות"

ואני זוכרת ששאלתי אותו אם עכשיו מישהו רוצח מישהו אחר

האם עליו להשאיר את הילד שלו בחיים או לא?

לפי חישוב אנוכי ולוגי - התשובה היא לא.

השיר הזה ממחיש את האנוכיות שיש ברחמים על אחרים.ות

וזה שיר שגורם לי לחשוב

אחרי שישנתי חצי שעה בלילה האחרון ואחרי שלוקי ואני חזרנו מחמותי לחיפה (לוקי לעבודה ואני לפגישה עם חבר טוב) אז גיליתי שזה בהחלט מה שהייתי צריכה.

זה מעניין שדווקא אותו אני אוהבת "לנתח"

אולי זה כי אני מבינה את הלוגיקה? יכולה קצת לראות את זווית הראייה שלו בדברים מסויימים? אולי זה כי אני יודעת שזה לא באמת מפריע לו?

טוב, אני חופרת בזה יותר מידי

הוא לקח אותי לארוחת בוקר קל ואז טיילנו קצת בטיילת בחיפה

צחקנו הרבה, דיברנו הרבה

החצוף אפילו קיבל ממני מחוות כבוד!

אבל בעיקר הרגשתי שלכמה שעות יש לי קצת מנוחה ומקום להרגע.

תודה לך יקירי

זה באמת עשה לי טוב 3>

אי שקט

רעש

מחשבות בלתי פוסקות

לא נושמת

מותשת אבל לא מצליחה להירגע

אני כל כך שונאת את הלילות האלו