החשש מתחיל לכרסם בי
אני עוד לא במקום של להתמסר ואני גם לא יודעת אם אני (המכשפה ערפדית) רוצה לתת לעצמי להיות שם
אני הופכת להיות כמעט טוטאלית כשאני במקום הזה
ואני שורפת את עצמי כל כך מהר
הפחד של לאכזב כי אני לא מצליחה לעשות משהו יכול "לקרוע" אותי וכשזה קורה במצב של התמסרות...
בקיצור, זה מסוכן לי, גם אם אני ממש רוצה את זה
.
פתחתי פניה לשיקום מקצועי בביטוח לאומי ואני ממש מתרגשת
אני מקווה שאני אקבל את ההכשרה שאני רוצה, זה בהחלט יכול לקדם את העסק שלי
.
אני מותשת רוב הזמן ואני גם חיוורת רוב הזמן (וזה לא אנמיה)
אני לא ממש יודעת למה, אבל מתישהו אני אצטרך "לדחוף" את עצמי לבדוק את זה
.
עדיין גאה בעצמי שהצלחתי לעשות הליכה אתמול לקניון מהבית ולהיפך
.
עדיין נאחזת ברגש הקטן הזה של האושר
.
רביעי אני פוגשת מישהי מהקובן (זמן איכות סוף סוף)
ובחמישי אני פוגשת את הצבוע
.
שבוע עמוס אבל מעניין בסך הכל
