לפני 4 שנים. 23 ביוני 2020 בשעה 19:17
אני בשלב טוב בחיים שלי
עבדתי ממש קשה בשביל להשיג את מה שיש לי היום
ועדיין...
מחשבות על העבר מציפות
פלאשבקים מכל החרא שעברתי
וזה כל כך מתיש, כל כך שוחק לפעמים.
בטיפול אני מדברת על אבא שלי ועל הטראומות שהיו איתו, על אמא והטראומות איתה ועל האקס המתעלל והטראומות שהיו איתו.
וזה פותח פצעים ישנים שמתחילים לדמם שוב.
אבל אני יודעת שזה למטרה טובה.
אני אבריא, אני אחלים, אני אוכל להרגיש חמלה כלפי עצמי ולא רק כלפי אנשים אחרים.
אני כבר רואה את האור הזה, את הצמח היפה שצומח בתוכי ואני הולכת לטפל בו ולשמור עליו
אף אחד לא יהרוס את זה.
