הרבה זמן שלא כתבתי פה.
בחרתי באופן מודע לתקופה מסויימת לקחת הפסקה מכאן, הפסקה מהכתיבה המשחררת שלי ואפילו פתחתי בלוג חדש בישראבלוג.
הרבה דברים השתנו.
לוקי ואני עברנו לחיפה, אני בטיפול יום ומאובחנת סוף סוף עם CPTSD וכרגע אפילו יש חשיבה על לקבל אישור לקנאביס רפואי (וכשפיסיכיאטרית עם שם מאוד גדול מאחוריה אומרת לך את זה אז כנראה באמת שווה לשקול את זה)
הקשר של הערפד ושלי התפרק לחלוטין ובצורה כל כך רעה.
אני עדיין מחלימה מזה, היה פשוט חודש וחצי שהייתי שבורה וזה אחרי השיחה הסופית אחרי שהוא בנתק עם רוב האנשים למשך חודשיים.
חזרתי למקום של "גרמתי לאנשים לא לרצות לחיות" כי זה משהו שאחת האישיות האחרת שלו אמרה לי... אבל גם הוא פגע בי בצורה כואבת, לומר לי שבגללי הוא מחק את הוואטסאפ, שאני רק שואבת ממנו אנרגיה, שאני יודעת שהוא במצב כלכלי לא משהו ולמה דווקא עכשיו לבקש החזר כספי על הבוקים שלא קרו בסוף ועוד הרבה מאוד דברים.
הרגשתי בשיחה הזאת, במבט לאחור, כאילו אני מדברת עם האקס המתעלל שלי - אפס אחריות עליו וזריקת כל האחריות עלי.
ועוד להשאיר דלת פתוחה של: "זה לא סופי ויכול להיות שבעתיד נחזור לקשר אלא אם את מחליטה עכשיו שזה סופי", כלומר גם את ההחלטה של לסיים את הקשר הוא פאקינג זרק עלי.
ואז יש את הצד החיובי... אני לא חושבת שלוקי ואני היינו אי פעם ביציבות של הקשר שלנו כמו היום... מעבר לפרפרים שיש לי עדיין בבטן כשאני רואה אותו, אנחנו מתקשרים הרבה יותר טוב והפכנו את הדירה בחיפה באמת לסוג של בית.
פעם ראשונה בחיים שלי שדירה מרגישה לי כמו בית.
מה עוד?
אני שוקלת לפתוח חברה שעוסקת במתן שירותי התמודדות עם בירוקרטיה, אני עוד יותר מוקפת בחברים (ותיקים וחדשים), הצלחתי ליצור חוויות מתקנות לאנשים ואפילו הצלחתי להכין הפתעה נהדרת ללוקי ליום ההולדת שלו.
המיניות שלי חוזר לאט לאט, לפעמים נעלמת שוב ולפעמים חוזרת יותר.
הפתיחה של הקשר בסיבוב הזה עשתה לנו רק טוב, אני פתאום רק מעודדת את לוקי להשיג עוד קשרים זוגיים וגם מבחינת התחבבים לו, פתאום הרבה יותר קל לי כשיש סשנים של משחקי תפקידים שולחניים (למרות שבשישי בדיוק הרסתי אחד בטעות מטומטמת מאוד שלי)
לארפים לא חסרים לי בכלל אבל כן הייתי רוצה משחק שולחני שיעשה לי כייף.
מצד שני היום הרבה יותר קשה לי להתחייב להגיע לדברים, הרבה מהזמן אני פשוט בתפקוד מאוד נמוך שאני לא רגילה אליו.
אין לי לילה בלי סיוט (וזה כולל כבר הרבה סיוטים שאו שאני מתעוררת בצרחות או שאני מרביצה לדברים - ליטרלי בשבוע שעבר נתתי אגרופים ללוקי מתוך שינה)
גם העלתי במשקל איזה 20 קילו ואני כל כך רוצה לרדת אותם, אכילה רגשית זה חרא של דבר.
אבל אני מתחילה לנסות לחשוב וליישם גם את הכיוון הזה של אורח חיים בריא.
מעבר לזה... קיבלתי מחמאות שיש לי סטייל משלי! עכשיו לכל מקום שאני הולכת אליו אני שמה בגדים פגאניים או ימי הביניים של אתר שאני קונה ממנו ואני מתאימה פתאום עגילים ותכשיטים באופן כללי ואפילו מתאפרת! זה כזה מוזר.. זה כן פתאום להרגיש נשית, גם אם אני מרגישה את זה מאוד מעט.
אני חושבת שאני אסיים את החפירה שלי להיום
שיהיה לכולנו המשך שבוע קל, קסום ומלא בסשנים טובים
