סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני שנה. 18 ביולי 2022 בשעה 19:04

אני לא אכנס למה שהיה בפוסט האחרון ומה קרה היום בפוסט הזה.

כאן אני רוצה להתמקד בו ובאינטראקציה שלנו

עשור שלא התראנו וגם לא היה אז משהו... אבל מבחינת האינטראקציה זה נראה ששום דבר לא השתנה והיה את החיבור המדהים שהיה לנו אז.

רק שהוא הפך להיות יותר קשוח, יותר בשליטה.

אחרי שעברנו על רשימת הגבולות שכתבתי וגם צחקנו על דברים הוא שינה את הטון שלו בשניה ונתן הוראה לרדת לו

ואני אמרתי לעצמי כבר מראש - את מתמסרת כאן, זה המקום שלך הפעם, בלי בראטיות ובלי כלום, התמסרות נקיה.

וככה היה

למעשה, הוא היה צריך לעצור אותי לפעמים כי פשוט לא "שמרתי על עצמי" מספיק טוב מבחינה פיזית

מה שגרם לי עוד יותר להתאמץ, עוד יותר לרצות רק לספק אותו, זאת היתה המחשבה היחידה

לעשות לו טוב

בכל דרך שהוא ירצה

ופשוט עברנו בין אנחנו סתם צוחקים ומתכרבלים לבין קטעי בדס"מ שונים

זאת היתה חוויה מעניינת

המעברים היו לא צפויים אבל טובים

וההתכרלות... והמגע... והנשיקות...

לכמה שעות העולם לא היה קיים והייתי צריכה את זה

והחיבור היה טוב

כמו שהוא תמיד היה.

.

תודה לך <3

*משפילה מבט ומנשקת את היד*

ציפור מטורפת - מרגש
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י