סדום
ממש לא נהנתי
הגעתי עם לבוש שאהבתי אבל במסיבה עצמה... היה לי יותר מידי עשן, יותר מידי חנוק, יותר מידי איבדתי את עצמי
נהניתי רק עם מ' שסישן בקטנה אותי ועוד מישהי מקסימה.
הנסיעה באוטו הלוך ושוב היתה יותר טובה
הוא נותן לי להיות 100% בראטית לידו ויודע להתמודד עם זה יפה
בא לי סשן איתו ולשכוח מהכל
לוקי נהנה עם הרקדנית, אני אוהבת אותה ואני שמחה שהיא הגיעה
זה היה טוב
אני מעודדת את זה שיהיה להם קשר, שהם יכנסו למערכת יחסים
היו כמה חברים שראיתי
והיה חבר אחד שכמעט תמיד מגיב לי בפייסבוק, רואה כמה שאני חזקה (לדבריו), אחת הנשים הכי חזקות שהוא מכיר
ועדיין, הרגשתי שמ' ואני מדברים באותו ערב באותה שפה
גם בצורות הכאב שלנו
.
"לא הלכתי לבד" - כשכתבת את זה נפל לי הלב
אני שמחה שזה קרה, מגיע לך להיות מאושר א'
ועדיין... חלק בי היה רוצה שזאת אני שתהיה שם איתך
יש לי דקירות בלב על זה, אני יודעת שלא נוכל לעולם לחזור לקשר, לשום קשר.
ובשעה הזאת של הלילה, אחרי דרופ מסויים, זה עוד יותר קשה.
ואני כותבת ואני מעודדת אותך שם, רוצה שתקבל את הביטחון הזה, שתפרח ותחווה
שתתאהב ויאהבו אותך כמו שמגיע לך.
אתה כן חסר לי, העיניים שלך חסרות לי, הקול שלך, המגע שלך.
האהבה שלך חסרה לי
אתה כבר לא אוהב אותי, זה דוקר בתוך הלב שלי
אבל... זה מה שטוב בשבילך, זה הכי טוב בשבילך, אני מניחה.
כל כך הייתי רוצה אחרת.
תוריד כבר את החסימה ובוא אלי
תנשק אותי ותגיד לי שהכל בסדר וששווה לנסות שוב, רק יותר לאט
שאתה אוהב אותי ושאתה רוצה אותי
כמו שאני מרגישה כלפיך
אבל זה לעולם לא יקרה.