זה מדהים אותי כמה השינויים של השבועות האחרונים מחזיקים
זרקתי את עצמי למקלחת
עשיתי בכח הליכה בבוקר
שורפת לי הנשמה אבל אני לא שולחת לו הודעות ואני כל כך שלמה עם זה
אני מעודדת את לוקי כמה שיותר להנות מהקשרים שיש לו
אתמול עודדתי אותו לכתוב פוסט שהוא לא עלי ושהוא כל כך מאושר בזמן שבכיתי
אני מצליחה לצאת מגלי הדיכאון הרבה יותר מהר מפעם
צילמתי תמונות זימה שלי
אני עדיין אוהבת את עצמי ועדיין מסרבת לומר דברים רעים על עצמי (כמה שאני יכולה, יש עוד הרבה להשתפר)
אף אחד לא הולך להרוס לי את מה שמתפתח פה, אפילו לא הרגשות שלי לא'
אני הייתי רוצה שזה יהיה שונה, אין ספק
הייתי רוצה שלפחות יוריד חסימה (וואו, זה כזה דבילי לחסום במקום אחד ובמקום אחר לא, אם הייתי רוצה כבר מזמן הייתי שולחת הודעות), שידבר איתי ונחזור להיות חברים טובים.
ברמה האידאלית הייתי גם רוצה שנחזור להיות ביחד (אבל לא בעוצמה שזה היה, פאק, זה היה לא בריא לשנינו, צריך לעשות את הדברים האלה הרבה יותר לאט ואני לומדת את זה בכוחות עצמי)
אבל זאת בחירה שלו - אני לא אלך ואצמיד לו אקדח לראש.
אני אוהבת אותו, אני תמיד אוהב (המשפט הזה חוזר בכל פוסט שלי לאחרונה) אבל אני פורחת ואף אחד ואף אחת לא יקבלו את הצ'אנס של לפגוע במקום הזה
גם לא הוא.
גם לא לוקי
ובמיוחד לא הפחדן
זה הזמן שלך לפרוח ולהפוך ליהלום מלוטש (אלאדין מישהו?)
לא חפץ שבור
לא שעשוע שבור
לא חפץ מקולקל
לא צעצוע מקולקל
אלא אישה עוצמתית, מדהימה, סקסית, אמפטית, יודעת לתת אהבה בכל מה שיש לה, חכמה, שנונה
ולכל מי שיהיה איתי וגם לכל מי שהיה איתי - יש הרבה מאוד מזל (גם מזל של לפרקונים נחשב)
