נטשו אותי הרבה מאוד פעמים בחיים שלי
בין אם זה ההורים שלי, האחים הביולוגיים שלי, כמה חברי משפחה שבחרתי לי וגם בני זוג שהיו לי
כשהורה מנסה להתאבד זה קשה, יש לי שניים כאלה שעל הדרך גם האשימו אותי בניסיונות שלהם
האחים שלי (שהיום כן בקשר איתי, סוג של), היו מאוחדים בגלל המשפחה הדפוקה שלנו וכי יש ביניהם הפרש של שנה וקצת בעוד שביני לבינם יש הפרש של כמה שנים.
אז הם היו בחדר משלהם, התחבאו בזמן כל מה שהיה, כל הבלגן בבית שהיה קורה כל הזמן ואני? אני בחרתי בדרך אחרת.
מצד אחד הגנתי עליה ומצד שני ברחתי למוסיקה, לשירה, זה היה וזה עדיין המקום הכי מוגן ובטוח שלי.
בזמנו היתה שנאה בין האחים שלי לביני בגלל אבא שלי שבעיקר עודד את השנאה הזאת עם להחטיף להם ברגעים שהוא הצדיק אותי, הכריח אותם להפסיד לי במשחקים, הכריח אותם לכתוב לי עבודות ביסודי...
זה היה נוראי להבין שאמא שלי היתה אומרת לאחים שלי שהם לא בסדר כי הם לא הגנו עליה מפני אבא שלי ועלי היא היתה כועסת כשהייתי רבה עם האחים שלי כי בגלל זה אבא שלי היה מחטיף להם מכות (הציטוט המדוייק היה: "למה את רבה עם האחים שלך? את יודעת שהם יחטפו מכות בגללך")
לקח לי הרבה זמן לצאת מזה, אני עדיין מרגישה שהרבה מזה באשמתי כי אני הייתי ה"מפונקת"
במשפחה הדפוקה שלנו זה שהכי קטן הוא הכי מפונק (נכון לכל מגדר, טוב גבר ואישה כי הם לא יודעים להכיר במגדרים אחרים, למרות שאמא שלי והאחים שלי כן מכירים במגדר של לוקי)
במהלך גיל 19 היה לי את החבר הראשון שלי שנפרד ממני אחרי חודש דרך הסקייפ, אחריו היה האקס השני שלי (שאנחנו כן בקשר עד היום) אבל הוא נפרד ממני בטלפון ואז נפגשנו בסוף ונפרדנו כמו שצריך
אחרי זה היה את הפחדן - שם היה המון נזק.
איבדתי את אחד הא/נשים שהכי אהבתי בחיים שלי, הוא היה אמנם בחתונה הראשונה שלי (עם הארמלס) אבל אני לא הייתי בחתונה שלו והקשר שלנו מעולם לא חזר להיות חזק כמו שהוא היה בעבר
מצד שני, היה לי מזל שהאקס השני כן הסכים לחזור לקשר (אחד התנאים של הפחדן היה שאני אנתק איתו קשר) אז היינו בעיקר מתכתבים.
הבסטי שלי וקרן האור של חיי כן נשארו וגם יש עוד חבר אחד ממש טוב שנשאר גם כן מכל מה שהיה ב"חבורה בנתניה", אני הרגשתי שאני בעיקר מישהי ששם בשביל שירחמו עליה, מלבד א/נשים בודדים/ות.
אותו חבר יקר שכן נשאר בחיים שלי היה היחיד שהגיע לטקס ההשבעה שלי, אני זוכרת כמה בודדה הרגשתי ויש לי תמונה שהוא צילם משם, לפני כמה חודשים הוא מצא במקרה סרטון שהוא צילם מהטקס ושלח לי אותו.
אני יודעת שהוא תמיד ישאר בחיים שלי, גם אם אנחנו לא בקשר כמעט בכלל
בשלב כלשהו, טאבי נכנס לחיים שלי (עוד לפני הפחדן בת'כלס) וטאבי ואני היינו קרובים מאוד, ברמה מסויימת גם היום אנחנו קרובים גם אם אנחנו לא מתראים כמה שנים, כשפתאום נפגשים אז זה מרגיש כאילו לא התראנו יום אחד.
אבל בהמשך החיים? בהמשך היו הרבה נטישות
היתה מישהי שקראתי לה "אחות" שלפני החופה של הארמלס ושלי פשוט הלכה כי היא כעסה ומאז אנחנו לא בקשר
היתה מישהי אחרת שאני מאוד אהבתי שפשוט נעלמה מהחיים שלי כי היה לה "קשה מידי עם הדיכאון שלי" (בואי, אף אחד לא ביקש ממך לקרוא את הפוסטים שלי או לעזור לי, רק רציתי שתשארי בחיים שלי כמו שאני נשארתי בשלך)
היתה את הג'ינג'ית, וואו כמה נזק היה שם, במובן מסויים לשתינו.
עם השנים הבנתי כמה היא פגעה בי כשבפעם האחרונה שחידשנו קשר אז אחרי תקופה, ישבנו במסעדה, היא סיפרה לי משהו על איזשהו בחור, אני לא הסכמתי שזאת הקטנה או גזליטינג (או משהו אחר) ואז היא שמה כסף על מה שהיא אכלה, קמה והלכה - מאז לא שמעתי ממנה
לפני כל זה היתה את נולי, וואי כמה שאהבתי את נולי, אני עדיין מאוד אוהבת אותה ויש לה מקום חם בלב שלי, אבל... בתקופות הדיכאון הקשות שלי, לפני שידעתי איך להתמודד אז לא הייתי עונה והייתי צריכה בעיקר הבנה שקשה לי.
היא נפגעה מזה מאוד (במובן מסויים בצדק) וניתקנו קשר (זה חזר ל"אנחנו חברות וירטואליות בפייסבוק")
היו לי עוד כמה וכמה מקרים כאלה בחיים, אחרי כל מכה כזאת הלב שלי קיבל עוד שריטה, עוד חור.
הבא בתור היה הערפד, כמה שנשברתי אחרי זה.
4 שנים שהיינו בחיים אחד של השנייה, הוא ליווה אותי בחתונה שלי ואני הייתי שם כל כך הרבה בשבילו ועדיין... היה לו כל כך קל להעיף אותי מהחיים שלו
ולאחרונה היה את א', מה אני יכולה לומר שם? כל הבטחה אפשרית הוא שבר.
את ההבטחה הכי חשובה שאנחנו תמיד נהיה בחיים אחד של השנייה הוא שבר ואני חושבת שזה הדבר שהכי כואב שהיה בקשר הקצר שלנו.
האחרונה שאני מרגישה שנטשה זאת מישהי שאני אוהבת בכל הלב שלי וכבר כמה פעמים שהיא נעלמה מהחיים שלי, עכשיו זה מרגיש שידור חוזר במובן מסויים והלב שלי נשבר באותו יום שהיתה לנו את השיחה הקשה.
במקביל, יש את הcoven שלי שכן נותן לי הרגשת משפחה, יש את הקוסם ואת סירנה שתמיד שם ויש את המשפחה שכמה א/נשים בנו ושבמובן מסויים אני עדיין מתקשה להאמין שזה אמיתי ושזה יחזיק מעמד.
יש גם את הפרפר היפה שלי אבל אני לא יודעת כמה זמן היא תשאר בחיים שלי עד שהיא תראה איזו מפלצת אני.
קשה לי גם להאמין לגבי המשפחה האלטרנטיבית... כן, אנחנו חזקים, אבל האם זה יחזיק? באמת יחזיק? הארמלס מעולם לא נטש אותי אבל לאחרונה אני מרגישה נזקים גם בקשר שלנו ואני לא יודעת איך להחזיק את זה.
לגבי לוקי... אני אוהבת אותו כל כך אבל גם שם, אני לא מאמינה שהוא ישאר, למרות שאנחנו ביחד 6 שנים אוטוטו.
ועכשיו יש את נסיך האופל שלי שהבטחתי לו שאני לא אנטוש.
אני תמיד מבטיחה את זה, תמיד.
אני מנסה לחשוב אם יש מישהו/י שאני נטשתי ביוזמתי ואני לא זוכרת מישהו/י אחד/ת כזה.
אולי הפחדן.
על רוב הא/נשים האחרים/ות ניסיתי להלחם שלא יצאו מהחיים שלי וזה לא עבד.
ומצד אחד אני לא יודעת איך להוכיח לנסיך האופל שלי שאני לא אנטוש לעולם, לא משנה מה יקרה אבל מצד שני? מצד שני אני בטוחה שיגיע השלב והוא ינטוש אותי.
וזה כואב
הלילה כואב לי.
"[Verse 1]
I've been locked in the locker
I was picked last in soccer
And they say that it's all fun
But their fun, it ain't fun, man I'm done
And I know we're all different
Our beliefs and religions
But I don't see the difference
In me, you, your, tu or moi, vous
[Pre-Chorus]
So if you've had enough, then
[Chorus]
Come to the land of the lost and lonely
Don't be afraid, we'll be one big family
Of freaks, like you and me
I know a place where the bruised and broken
Live like the kings and the queens of tragedy
Just freaks, like you and me
We are the freaks
[Verse 2]
I've been kicked down in the dirt
I pretend that it don't hurt
And I know that they're just words
But sticks, stones, they break bones but just know
We could all be disciples
And we'll write our own Bible
We'll put freaks in the titles
It's me, you, your, tu and moi, vous
[Pre-Chorus]
So if you've had enough, then
[Chorus]
Come to the land of the lost and lonely
Don't be afraid, we'll be one big family
Of freaks, like you and me
I know a place where the bruised and broken
Live like the kings and the queens of tragedy
Just freaks, like you and me
We are the freaks
[Bridge]
We are the freaks
We are the freaks
[Chorus]
Come to the land of the lost and lonely
Don't be afraid, we'll be one big family
Of freaks, like you and me
I know a place where the bruised and broken
Live like the kings and the queens of tragedy
Just freaks, like you and me
We are the freaks
[Outro]
Come home
Where you can be you, I can be me
We'll never leave
'Cause we are the freaks
Come home
Where you can be you, I can be me
We'll never leave
'Cause we are the freaks
We are the freaks"
