זה עוזר לי בשביל לשחרר את הרגשות
העדפתי לא להתמודד עם הזיכרון ההוא, אבל עברה שנה מאז שאותו בחור התאבד.
מאז שאני כשלתי לעצור את זה
מאז שלא הקשיבו לי כשאמרתי שם שהוא יכל לקחת מספריים ולחתוך את עצמו או לקפוץ מהחלון
אני זוכרת שהוא אמר כמה הוא לא רוצה לחיות וכבר הגיע למצב של לדבר על תוכנית
אני הרמתי דגל שחור, הרמתי את כל המקום ההוא על הרגליים
אבל זה לא היה מספיק, זה פשוט לא היה מספיק.
וקרסתי אחרי זה, אני עד היום מאמינה שלא עשיתי מספיק בשביל להציל אותו למרות שכן טיפלו בו.
אבל יכולתי לעשות יותר, יכולתי להאבק יותר, יכולתי אולי לדבר עם המשפחה? לעשות משהו?
היה כל כך הרבה מידע סותר - לנו הוא אמר דבר אחד, להם הוא אמר דבר אחר
אני זוכרת כמה זמן לקח לי לצאת מזה.
להלוויה לא הלכתי
כל כך כעסתי! היה לי קשה מידי.
.
לפני כמה חודשים אני ניסיתי להתאבד
טוב, כמעט הגעתי לזה
עבדתי על לוקי, השארתי את הפלאפון בבית, הייתי במקום הכי נמוך שהייתי בו אי פעם.
הלכתי לקומה אחרת שידעתי שהוא לא יעקוב אחרי והגעתי לצוקים
נזכרתי בסרט "נורית" - את זה לא סיפרתי לאף אחד, שזה הזיכרון שעלה לי.
נזכרתי גם שהיא לא עשתה את זה בסוף, בכוחות עצמה.
ועם כמה שאמרתי שלא/נשים יהיה טוב יותר בלעדי, גם ידעתי שיכאב להם/ן ושזה לא פייר
וחוץ מזה, לא התאבדתי עד עכשיו, אז דווקא עכשיו לוותר?
אז הסתובבתי והלכתי בכח בחזרה לדירה, התקשרתי ללוקי שהיה מבוהל בטירוף
מאז אימצתי את השיטה של המספרים
10/10 מדבר על זה שאני כבר מתכננת ברצינות להתאבד.
9/10 אומר שהמצב ממש רע
8/10 מצב רע
7/10 אני במצב רע אבל אני יכולה להתמודד לבד
(בת'כלס, אני תמיד יכולה להתמודד לבד, אבל זה נחמד שיש א/נשים שאפשר לסמוך עליהם/ן)
היום?
זה 8.5/10
אני עם המוסיקה, בוכה ונושמת
מרגיעה את עצמי לאט לאט ומזכירה לעצמי שזאת עוצמת הרגשות שלי ושאני יכולה לשלוט על מה שאני עושה כתגובה
