*הבהרה - לא מדובר בסיפור בדס"מי! אלא בכתיבה חופשית לחלוטין שממש לא מתארת שום מצב בדס"מי שאמור להיות
המכשפה רק שתקה ובכתה בשלב הזה, דמעות של כאב, דמעות של יאוש.
הלוחמת הסתכלה עליה ויותר מכל היא נשברה מזה.
"כן, אני מרגיש איך שתיכן נשברות, פנתרה וזאבה, רק אני יכול לשלוט עליכן, אתן שלי ורק שלי" בסוף המשפט אדוארד גמר בתוך הכוס של הלוחמת
בשלב הזה המכשפה צרחה, היא ראתה את הסבל של אחותה, את המבט הכבוי.
אדוארד הסתובב אליה וקרא לשומרים "תקשרו אותה לשולחן, אני רוצה לשחק עם החור היפה שלי"
המכשפה ניסתה להתנגד, הלוחמת התחננה אבל שום דבר לא עזר לאף אחת מהן.
אדוארד הסתכל על הלוחמת, ירק עליה וצחק "את עכשיו הולכת לראות מה אני הולך לעשות לאחותך, כבר ראית את הראש הערוף של אחיך"
בשלב הזה המכשפה עצרה את הצרחות שלה ולא הצליחה להבין אפילו מה נאמר כרגע
"מה אתה אמרת???"
"מה שאת שומעת, אני ערפתי את הראש של הדרואיד אחרי שהוא ראה איך אני קורע את החורים של אחותך הזונה"
המכשפה השתוללה בשלב הזה, היא בכתה, ניסתה לבעוט, ניסתה להטיל כל כישוף שהיא מכירה אבל היא לא הצליחה, השומרים אזקו אותה לשולחן וכל מה שנותר לה זה לבכות.
"אני הולך לשבור אותך בכל צורה שאני יכול ורוצה, רציתי את שאחותך תשבר אבל בעיקר בשביל לראות איך את נשברת, לאט לאט"
הוא ליטף את הפנים של המכשפה שירקה עליו
הוא רק חייך בשלב הזה, ניגב את הרוק ואמר לשומרים להביא לו את חגורת העור הכואבת.
הוא התחיל להצליף במכשפה, בלי שום רחמים, בזמן שהיא סירבה לתת לו את הסיפוק של לבכות עוד מהכאב
הוא התחיל להגביר את העוצמה, את המהירות, מצליף במדוייק באותו מקום בחזה, בשלב מסויים הוא פשוט עבר לכוס שלה והצליף בכל העוצמה שלו על הדגדגן שלה.
היא צרחה, כל הארמון יכל לשמוע את הצרחה הזאת, מה שגרם ללוחמת לנסות להאבק באזיקים שלה
"אדוארד דיי!! תעזוב את אחותי! תשחרר אותה!"
הוא פנה להסתכל על הלוחמת ואמר: "אני רואה שמישהי חזרה לחיים. אז זה מה שהייתי צריך לעשות? להראות לך איך אני הופך את אחותך לזונת הכאב שלי?"
הלוחמת רק הביטה בו בכעס, במבט היחידי שהיא עוד הצליחה לשמור לעצמה
"אני מבין" צחק אדוארד ואמר לשומרים להביא לו את הפאדל הכואב עם הניטים, הפאדל שבצד השני יש את השם שלו.
הוא התחיל להכאיב למכשפה איתו, חותך אותה, גופה התמלא בדם, הפנים שלה התמלאו בבכי, לקראת הסוף הוא הפך את הפאדל ונתן לה מכה אחת חזקה על הבטן.
על גופה של המכשפה נשארו המילים: "הרכוש של אדוארד"
אחרי זה אדוארד השתין עליה, לגרום לפצעים ולחתכים לשרוף אפילו יותר.
ואז הוא אונן עליה וגמר תוך כדי שהוא דוחף את היד שלו לכוס שלה
"אני לא מאמין! את רטובה מזה? כמה זונה את יכולה להיות??? את עוד לא שווה את הזין שלי בתוכך טינופת, אבל אל תדאגי גם זה יגיע"
הוא מרח את המיצים שלה שהיו על היד שלו על הפנים שלה.
בשלב הבא, השומרים שחררו את הלוחמת ואת המכשפה שהיתה מלאה בזרע, דם, מיצים ובכי וזרקו כל אחת מהן לכלוב נפרד