לפני שנה. 28 בנובמבר 2022 בשעה 18:15
ברור שאני עדיין כועסת על זה.
אני הייתי בתוך זה, מהבחירה שלי.
כן, היו לי דמעות בעיניים בשיחה ועצרתי את עצמי מלבכות.
אני כועסת כי במובן מסויים אני זאת שדחפה שהוא ידע מזה
אני כועסת כי שיקרו לי, היא שיקרה לי.
אני כועסת כי השקעתי שם כל כך הרבה אנרגיה למרות שזה כאב לי, למרות שהרגשתי איך הלב שלי נשבר לאט לאט - אבל זאת היתה הבחירה שלי
אני כועסת כי גם הלוחמת וגם אני ניסינו להגן שם בכל הכח שהיה לנו, בין הפעמים היחידות שאנחנו היינו באותו הראש, מטרה מאוחדת.
אני כועסת כי אם אני לא אכעס אז אני רק אבכה, אז אני מעדיפה לכעוס.