יש לי כאב ראש
יש לנו כאב ראש
אנחנו גם עושים.ות לפעמים כאב ראש לאחרים.ות, במיוחד אני.
בהרבה מובנים גם הלוחמת וגם אני היינו רוצות שהיא תהיה יותר בחוץ
מצד שני... זה היה כנראה יותר רע.
התמימות שלה ולפעמים גם הטיפשות שלה, זה יכול לסבך אותה אפילו יותר ממה שאני מצליחה להסתבך
.
"את בראטית"
אני חושבת שאני כבר עייפה קצת מלשמוע את זה, במיוחד כי אני יודעת שיש בי הרבה יותר מזה
כי אני יודעת כמה אני יכולה להתמסר עם ציות וכי אני חייבת לשמור על עצמי במקום הזה אז אני מרימה את המקום של הבראטית
כל פעם שהורדתי את זה לאחרונה זה רק גמר לי את הלב יותר (תזכורת לפעם האחרונה שהיתה לי שהתחלנו בבית קפה, הגענו אליו ביוזמתי ואז קיבלתי את המשפט המהמם של "את חכמה מידי וצריכה מישהו שיוכל לתת לך אנרגיה יותר גבוהה ובלה בלה בלה" זה לא באמת היה הציטוט, אבל משהו כזה)
.
האנטיביוטיקה גומרת אותי ואני כל כך מותשת
אבל גם בלי קשר אני מותשת מנטאלית, אני כל כך רוצה להתפרק לאיזה סשן
אבל גם כזה שאני אתחבר בחזרה, שיהיה לי מספיק טוב אחרי זה ושאני לא ארגיש כל כך לא חשובה, לא משמעותית
או בקיצור: צעצוע שבור וחפץ מקולקל (כמובן שזה לא נכון לגבי המיני סשן שהיה איתו, שם דווקא הסשן היה טוב והשיחה שאחרי זה... פירקה אותי ואני חושבת שגם אותו קצת)
אני משתוקקת למקום הזה של החופש בתוך חוסר אונים, בתוך ההכנעה, בתוך הצייד
.
אני מרגישה שאני לא נושמת
חסר לי אוויר
חסר לי... לא יודעת, משהו
אני כל כך מותשת ואני רואה את זה כבר בהרבה פוסטים שלי
אפילו לכתוב המשך לסיפור שפרסמתי כאן אין לי כח
הכל יותר מידי מעייף ושואב אנרגיה
.
אני מקווה שיאשרו לי את הניתוח לקיצור קיבה
אני רוצה לחזור לרקוד לפי התוכנה
הרגל בהחלט משתפרת
הגב משתפר אבל אני רוצה עוד
אני רוצה הרבה דברים, כנראה יותר מידי דברים
החיים האלה היו כל כך חרא ברוב השנים שבהם אני חיה שעכשיו אני פשוט רעבה לכל פיסה של חלק טוב שיכול לגרום לאושר בחיים האלה
אני צמאה לאושר
רעבה לחוויות והגשמת פנטזיות
ומצד שני - רוצה גם את הרגש, הלוואי והייתי יכולה אחרת.
.
מותשת, כבר אמרתי?