כבר יותר קשה
מאז הניסיון האובדני שלי מלפני שנה, התחלתי למספר מ - 1 עד 10 את המצב הנפשי שלי
כרגע זה 8.5, מה שאומר "אני רוצה להעלם ושכל הרעש הזה יפסיק, פשוט להעלם"
זה לא המצב האובדני שלי, זה המצב האקסטרה מותש שלי (וכן, אני דואגת לעדכן את לוקי, הקובן וגם אותו כשזה מגיע ל - 8)
אני לא מסתמכת עליהם שיעצרו אותי, אין דבר כזה, רק אני יכולה לעצור את עצמי
אבל משהו בעדכון הזה יותר מחזק את המקום של לצאת מזה, סוג של התחייבות שלי לאחרים.ות ותזכורת לזה שאני כן אהובה.
אני מסתחררת היום למטה
הכאבים הפיזיים של הדלקת והאנטיביוטיקה כל כך מתישים אותי
מבחינה מנטאלית אני גם כל כך מותשת ואני פשוט רוצה כאב אחר, כאב מנטאלי אחר
אני שומעת עכשיו את אותם שירים מאתמול, רק שעכשיו יש גם דמעות שקטות שמלוות אותן
הבכי השקט שלי תמיד מפחיד אותי יותר מההיסטרי
כשזה היסטרי אצלי אז אני יודעת שמדובר בחרדה ואני נכנסת לנוהל השרדות
כשזה בכי שקט... זה פשוט מרגיש כל כך כואב, סוג של "אני אעשה הכל רק בשביל שזה ירגע קצת" וזה מסחרר למטה להרגשת דיכאון מחורבנת
ואני יודעת שזה מעוות
אני יודעת שזה לא נכון
ועדיין, הרגשות העוצמתיים האלה
קיבינימאט
אני מותשת
ועל הדרך אני גם עצבנית
מבאס (חה חה) שזה לא מצליח להשקיט את הדיכאון