ביום חמישי היה לי יום כל כך קשוח
אחרי הטיפול ובעקבות כמה דברים שקרו באותו יום (וערב לפני) ביקשתי ממנו שייצא להפסקת סיגריה וידבר איתי
הוא נכנס בי חזק, בלי רחמים
הוא כל כך רתח עלי מעצבים שאני לא שומרת על עצמי, שאני לא דואגת לעצמי
והקטע שזאת אחת הדרכים שלו שאני רואה ויודעת עד כמה הוא דואג לי, עד כמה אני חשובה לו
סיימנו את השיחה בעצבים שלא רגילים לנו, זאת פעם ראשונה שאני רואה אותו כל כך כועס וזאת פעם ראשונה שהוא רואה אותי כל כך כועסת בהקשר של הדרואיד
.
כשהוא סיים לעבוד ביקשתי לדבר שוב
גם אז הוא רתח עלי מעצבים אבל ראיתי שהוא נשאר באוטו עד שבאמת השיחה שלנו הפכה למשהו נעים יותר
אני גם ביקשתי שנהפוך את השיחה לנעימה יותר כי אני לא רוצה לצאת ככה לסוף שבוע כששנינו כועסים כל כך וכשהוא רותח עלי מעצבים כי אני לא שומרת על עצמי
בסוף צחקנו קצת אפילו ואני נתתי לו הבטחה שגם קיימתי
אבל קיימתי את זה בשביל עצמי כי אני באמת חייבת לשמור עלי
לשמור עלינו.
.
תודה יקירי, כמו תמיד <3