הרגשת הלחץ התמידית שיש לי היא לגיטימית
צריך לטפל בה, צריך ללמוד לא לפעול לפיה
אבל, היא לגיטימית
או כמו שאני תמיד אומרת - כל רגש הוא לגיטימי, השאלה היא מה עושים איתו וכאן באה לידי ביטוי האחריות שלנו לא לפעול לפיו ולאבד שליטה
.
המטפלת שלי סיפרה לי על דוגמה מעניינת בהרצאה שנתנו בהרצאה על פוסט טרואמה:
שמו סרטון של הליכה ביער עם מוסיקה שלווה ומרגיעה ויש תחושה כל כך נעימה
ואז שמו את אותו הסרטון רק עם מוסיקה מפחידה
זה איך (אני מניחה שבדרך כלל, אני יודעת לגבי בוודאות שזה נכון) שא.נשים עם פוסט טראומה או פוסט טראומה מורכבת מרגישים.ות, כל הזמן.
זה מסביר כל כך הרבה - את זה שחסרה לי תחושת השלווה, את זה שאני כמעט כל הזמן בלחץ, את זה שבמקום מסויים הבדס"מ אפשר לי שחרור גם במקום של הלחץ (לחץ שהוא לא התרגשות)
ופעם ראשונה שקיבלתי לזה תוקף
שזה אמיתי, שזה לגיטימי, שהרבה נפגעי ונפגעות תקיפה מינית מרגישים.ות בדיוק ככה
.
אחרי שיצאתי משם עם לוקי אז התחלתי להסביר לו.
מה עכשיו?
אני לא יודעת, אני צריכה לסגל לעצמי כלים להתמודדות עם זה בשביל לשנות את הרציונאל מול הרגשת הלחץ
אבל לפחות אני יודעת שיש סיבה, שיש מקור וזה לא פשוט כי "את דפוקה" או "את מחפשת על מה להתפס" או "את סתם נלחצת"
אלא זה כי גדלתי במקום כל כך מטורף שהרגשת הלחץ היתה חייבת להיות והיא פשוט נשארה.
