בבוקר קמתי עם עייפות מצטברת ממחסור מטורף בשינה
אבל נסעתי עם לוקי לחיפה, עצירה בדירה ואז פגשתי את גיסתי, השמרטפית ושתי האחייניות המושלמות שלי
כמה אור הן מביאות, שמחת חיים, אהבה
למרות שהגב שלי כואב רצח, הרמתי את אחת מהן וחיבקתי חזק
.
בהמשך דיברתי איתו, היה משהו שפשוט גרם לי לצנוח למטה בהתכתבות ובשיחה איתו
כמה דברים למעשה
אני יודעת שהוא יהפוך לרוח רפאים בחיים שלי בשלב כלשהו
ואני לא רוצה שזה יקרה
אבל אני נושמת, מורידה את הדמעות שלי וממשיכה
.
מחר הועדה לניתוח הבריאטרי
אין לי מושג מה יהיה
אני כן לחוצה
.
על הדרך גם עבדתי ממש טיפה היום
אני יודעת שמחר לא יהיה לי ראש לזה, מראש כבר אמרתי את זה וגם ככה ביום חמישי אני לומדת משהו חדש שאני אבצע כחלק מהתפקיד
.
לא ראיתי את הקובן שלי יותר מידי זמן
אני מרגישה איך האנרגיה שלי נעלמת
אני מרגישה את החוסר שלהם כרגע
אני מתגעגעת כל כך
.
אני עייפה ומותשת אבל עדיין חזקה
ואני פאקינג גאה בעצמי ואוהבת את עצמי
כי לא משנה מה - אני לא מוותרת
גם כשאני נופלת, אני קמה
אנחנו קמים.ות
וזה הכי חשוב