אני עדיין חסרת אנרגיות היום ואני נפגשת עם הבוסית של העבודה החדשה
משהו בי נסגר ביומיים האחרונים
אין לי כח לדבר גם עם הא.נשים שאני הכי אוהבת
זה דיכאון אחר, דיכאון אפאטי יותר
אני לא יודעת מה אני רוצה כרגע
אני אפילו לא בטוחה מי אני בשלב הזה, לא מבחינת החלקים, אלא מי אני
זה מרגיש שחזרתי קצת לעבר, הכל נעול ופשוט שורדים
אני לא מרגישה שאני באמת חיה
ואני לא באמת יודעת מה לעשות עם זה כרגע
היה אמור להיות לי טיפול אתמול אבל הלכתי לישון בחמש בבוקר כי לוקי חזר מחו"ל ושכחתי מהטיפול שהיה באופן חד פעמי בשני בשמונה וחצי.
כמובן שהיא אפילו לא עשתה שיחת טלפון של להבין מה קורה איתי אלא רק אמרה שהיא רצתה להתחיל היום את המקום הבטוח + ויסות רגשי באמצעות שיטת EMDR
ברור שאפשר להתחיל את זה במפגש הבא, אבל היא יכלה לפחות לדבר איתי בטלפון וכן, ביקשתי ממנה את זה (אחרי שהיא בעצמה איחרה ושלחה לי הודעה על זה, או בקיצור, שתינו שלחנו הודעות אחת לשניה)
ראש השנה עוד מעט, הצעתי ללוקי לעשות את זה אצל אבא שלו
באופן מפתיע אחי עושה את החג עם אמא שלי, בכל מקרה אני לא יכולה להגיע לשם כי זה אומר להשאר שם 3 ימים ואני הייתי מאבדת את זה.
הלב שלי מרגיש חסום
אחרי מה שקרה ברביעי, חמישי ושישי בבוקר, משהו פשוט נסגר עוד יותר
גם ויתרתי עליו וגם ויתרתי על למצוא מישהו שיתן לי את ההרגשה הזאת
אפילו הפוסט הזה הוא רצף של מילים, בלי משמעות או עם משמעות
אני כבר לא יודעת
אנחנו נובלים.ות.
* כבר לא מחכה ליום ההולדת.
