אחרי כל הלחץ של הימים האחרונים והרגשת דיכאון + התעוררות לתוך התקף פאניקה, הגוף שלי החליט שהיום הוא קורס
אז בוואטסאפ לא עניתי בערך לאף אחד ובעיקר ישנתי והתעוררתי לסירוגין, כולל לאכול הרבה שטויות
.
ארוחת הערב של החג היתה נהדרת, היה כייף עם המשפחה של חמי והתחברתי עוד יותר לאחד האחים של לוקי ולחברה שלו.
הרצנו הרבה צחוקים וגם שיחות רציניות והיום אפילו קיבלתי הודעה ממנו
למה זה כן מרגש אותי?
כי עד אתמול הייתי יחסית מרוחקת ממרבית המשפחה של חמי ואתמול פשוט היה קצת יותר קל.
הצלחתי להתחבר הרבה יותר עם האחים של לוקי ופחות להלחץ מהקטע של "אני חייבת להתנהל ככה" או "אסור לי לומר ככה"
וגם סבתא של לוקי, שתהיה בריאה, אני אוהבת אותה, מאוד.
.
שבוע הבא יש הרבה דברים - דיאטנית, טיפול ראשון בשיטת EMDR, ללכת לישון אצל חמותי באחד הימים ולעבוד אצל גיסתי
כל יום משהו אחר ואני מנסה בעיקר לזכור לנשום
.
אני חייבת לחזור לאכול כמו שצריך, החגים האלה קרעו אותי נפשית.
.
דיברנו ברביעי וחמישי, הוא ניסה להצחיק אותי בלי הפסקה וזה גם עבד לו
למרות הדיכאון הכבד.
הצבוע דיבר איתי גם באחד הימים, הרגיע אותי
אני כל כך אוהבת את הקובן
אני כל כך אוהבת אותו
.
לוקי טיפל בי מאוד בימים האחרונים, הוא רואה שאני עובדת יותר קשה אז הוא לוקח על עצמו יותר דברים
הוא דואג לי, אני רואה ומרגישה את זה.
הוא עדיין מפחד לאבד אותי
אני כל כך אוהבת אותו
הייתי רוצה שהוא יהיה יותר בטוח באהבה שלי אליו.
.
אחי הבכור שלח לי הודעה כזאת מרגשת, נשמע שמיום ליום הוא כן עם רצון ליצור יותר קשר
הוא עדיין אוכל את עצמו על מה שקרה, על כל הדברים שהוא עשה לי
אבל אני כבר סלחתי מזמן.
אחי השני (גם גדול ממני) שלח לי הודעה רגילה כזאת של שנה טובה עם לבבות
וזה נחמד...
אבל ברור לי כבר שהוא לא באמת רוצה קשר, אני חושבת שהוא יותר מפחד מריקושטים של מה יקרה אם הוא ייצא נגדי
בניגוד לאמא שלי ולאחי הבכור לי יש מי שיגן עלי בעולם הוירטואלי, בפעם האחרונה שאני נפגעתי ממשהו שהוא עשה אז קיבלתי המון הגנה מחברים.ות
חלקם משפחה עבורי (כולל בעלי לשעבר)
.
עוד חודש הניתוח
עוד שלושה שבועות יום ההולדת שלי
יהיה טוב, נכון?
