מאז שהייתי בת 25 (פלוס מינוס), היום הזה נראה לי יום מזוייף
מבקשים סליחה, עושים חשבון נפש - רק כי זה המנהג
יום למחרת חוזרים לעשות את כל השיט
שינוי עצמי היא דרך, חשבון נפש עבורי מתבצע מספר פעמים בשנה, כשאני מרגישה שזה נכון ולא כשיש משהו אחר שמכתיב לי את זה
להתנצל ולהצטער על דברים - אני אעשה את זה באותו הרגע שאני אדע שפגעתי, שאני ארגיש את זה.
זה קצת כמו ברכות יום ההולדת הרגילות - "מזל טוב, בריאות, אושר והצלחה בלה בלה בלה יום הולדת שמח"
אני לעומת זאת, כשא.נשים חשובים.ות לי או שאני מחבבת אותם.ן ואני רוצה להשקיע אז אני אכתוב ברכה מיוחדת לאותו.ה מישהו.י, משהו שאני רואה בו.ה מתוך העיניים שלי ומשהו שאני יודעת שחשוב לו.ה
בשאר המקרים זה "מזל טוב" או "מזל טוב!" או "מזל טוב <3" (זה סימן של לב)
אני לא יודעת למה דווקא היום אני מתעסקת בזה
אולי כי זה התאריך הלועזי של יום ההולדת של אבא שלי, אולי כי יום לפני יום כיפור זה יום ההולדת העברי שלי, אולי כי זאת התקופה ואולי זה סתם כי אני ישנה גרוע שוב ואני בגל דיכאון מטומטם.
אני מרגישה מרוקנת היום.
והאמת שבכלל רציתי לכתוב פוסט על למה אצלי יש את הגבול של גברים נשואים במערכת יחסים סגורה (או בני זוג במערכת יחסים סגורה)
לא באה לשפוט אף אחד.ת, תעשו מה שבא לכם.ן
אני לא רוצה להרגיש שאני משקרת
זה לא קשור לאף אחד.ת אחר.ת, זה קשור לאיך אני אסתכל על עצמי במראה ומה אני אחשוב וארגיש על עצמי כשאני אהיה בתוך סיטואציה כזאת
התחלתי עם נושא אחד, גלשתי לאחר ואז בכלל הלכתי למה שבאמת רציתי לכתוב במקור
נו שויין
צום קל למי שצם.ה וחתימה טובה למי שמאמין.ה בזה
