לפני שנה. 12 באוקטובר 2023 בשעה 21:14
רוב היום ישנתי, קרסתי לחלוטין
כנראה שמה שאפשר לגוף שלי לקרוס היה שהוא ואני כן בקשר
אני עדיין מחייכת שהוא לבש את החולצה ההיא במיוחד בשבילי
.
לא נפגשתי עם הקובן היום
זה הרגיש כל כך לא נכון, לחגוג יום הולדת באיזושהי צורה
אז אנחנו נפגש כנראה בשבת, להיות ביחד
קבענו שאחרי המלחמה נחגוג את יום ההולדת שלי במקום שאפשר להתאמן בחץ וקשת
.
לא עניתי כמעט לאף אחד.ת היום
לא היה לי חשק וגם ישנתי והתעוררתי כל הזמן
רוב הזמן היו לי סיוטים אז לא באמת ישנתי כמו שצריך והמוח שלי מרגיש עדיין כמו עיסה
.
הדרואיד עדיין לא חזר
הקובן והבחור בטוחים שהוא בסדר
אני... לא כל כך.
זה כאילו אנחנו יותר אפאטיות, פחות רגישות, החיסרון שלו מורגש ממש
אין את הקול שלו והחשיבה שלו בראש שלנו
.
שהמלחמה הזאת תגמר כבר
ושכולנו נוכל להתחיל טיפה להחלים
העם הזה זקוק לזה כבר