לפני שנה. 13 באוקטובר 2023 בשעה 12:04
לא בטוחה שאני יודעת מה אני מרגישה
מה אנחנו מרגישים.ות
(הדרואיד יוצא מידי פעם, אחרי אתמול בלילה)
מצד אחד יש אפאטיה מסויימת אבל מצד שני יש גם סוג של... תקווה? אני לא בטוחה כבר.
כל העם הזה לא יחזור להיות מה שהוא היה אחרי שהמלחמה הזאת תסתיים
אני מכירה כמה א.נשים שכבר בקו הלחימה
אבל אחד מהם חשוב לי כל כך ואני שלחתי היום כל טיפת אנרגיה שיש בי אליו, לקוות שמשהו מזה ישמור עליו\
לא רק פיזית אלא גם מנטאלית, גם נפשית
אני רק יודעת שברגע שהוא יחזור אני הולכת לתת לו חיבוק ופשוט להיות שם בשבילו
בשקט, בצעקות, בבכי, בצחוק, בהומור שחור, בשיחות כואבות, בפחד, בציניות
וביחד
בעיקר ביחד.
אני אוהבת אותך
אתה יודע מי אתה, קוסם אהוב שלי, שלנו
