איך זה יכול לקרות במקביל?
אולי הסיבה שאני לא מבינה את הניגודים האלה היא שהחלקים מרגישים.ות שונה?
הלוחמת בסערה, אני אפאטית
אני רוצה לברוח, להיעלם, לא להיות
אני מורידה במשקל ואני לא מצליחה להנות מזה
אני מנסה לחכות ליום שישי וגם ההנאה מזה הלכה לאיבוד
רק הקובן, לפחות ההנאה הזאת נשארה לי
בא לי לבכות ואני לא מצליחה, אולי רק קצת דמעות
אני לא מרגישה קיימת, אני לא מרגישה חיה
הרבה מהרצונות שלי, מהחלומות שלי נעלמו
לפעמים אני תוהה אם זה נכון שאני נמצאת כאן, אם אולי אני צריכה לחזור לצללים
אני האפלה, מלכת האפלה בגוף הזה ואני זוכרת את התקופה שהתעללתי בלוחמת
"גבריאל"
זאת גם הצעה, אבל אולי זאת הצעה לא נכונה
בהרבה מובנים זה היה יותר קל כשאני הייתי רק האפלה, רק הסאדיסטית של המכלול, רק השנאה
מאז הזאב זה השתנה ואחריו לוקי עורר את האהבה בעזרת רוך ואז היה הערפד שהוציא אותי בצורה הכי תשוקתית שיש, עם הרצון להיכנע ואז הוא שבר את כל המכלול, כולל אותי.
זאת היתה הפעם הראשונה שאני גססתי
אחריו היה את א' וזה היה כל כך טוב וחלומי עד שהוא לא רצה אותי, אני הייתי מסובכת מידי והוא רצה רק את המכלול ושאני לא אהיה מולו ואחרי זה קרה כל השיט שגם הוא וגם אני אחראים עליו.
ואני הבטחתי לעצמי שאני לא אוהב יותר
ואז נסיך האופל ושם הלוחמת יצאה, אני לא הייתי מוכנה לקחת את הסיכון, המשפט היחיד שנאמר לגבי היה "אתה תתפקח ממני" (מה שכן קרה בסוף, בתכל'ס)
אחריו היה את ה - fallen angel ושם רק אני הייתי מולו, אחד הדברים ששברו אותי שם היה המתנה שהוא החזיר לי, המתנה שהוא בחר להחזיר לי, תליון ירח.
לכל מי שחשוב לי (חוץ מלוקי טכנית כי יש את תליון הקולר שעדיין אצל שנינו, אחד עליו ואחד בארנק שלי) אני נותנת תליון של ירח שמסמל אותי והלוחמת נותנת תליון שמש שמסמל אותה.
ויש את זה שקורא לי "מכשפונת" ואני לא יכולה להיות שלו עכשיו.
אולי אני צריכה לחזור לאפלה שלי ושהלוחמת תוביל, אולי זה יעבוד.