"אם לא היה מה שקרה ומה שיקרה השבוע אז הייתי נותן לזה סיכוי"
"יש לזה בכלל סיכוי?"
"סיכוי תמיד יש, הדבר היחידי שבטוח זה המוות, אבל האחוזים לא לטובתך"
.
החלטות שצריך להגיע אליהן
הצבוע והמלאכית שמעו אותי מפורקת בשיחות הטלפון שהיו אחרי זה
הם בטוחים שאני עושה טעות
השועל אמר שיש רבע אחוז סיכוי
המלאכית אמרה שיש 0.0001 סיכוי
.
אני כרגע (לשעות הקרובות) מתאבלת על ההחלטה המטומטמת שעשיתי באותו יום ושמה היה קורה אם לא הייתי עושה את זה כי כל מה שרציתי היה את ההזדמנות הזאת
אבל יש משהו מאוד נכון שהוא אמר - זה לא יעזור לי להיות בתוך ה"מה אם"
אמרתי שאני מוכנה לשלם כמעט כל מחיר
עכשיו שאני יודעת שהקובן ולוקי לא יעזבו אז אני יודעת מה ההחלטה שלי
וזה גם הלוחמת וגם אני
זה היה יכול להיות כל כך קל לא לקחת אחריות שם, אבל זה משהו שאני בחרתי במודע להאמין בו ולעשות
וזאת האחריות שלי במקרה הזה לתקן
ואני אעשה כמעט כל דבר בשביל לתקן את זה
אני מקווה שאני אצליח
כמה אחוזים אני מצפה שזה יעבוד והוא יסמוך עלי שוב? 10%
אבל אלו עשרה אחוז שאני אעבוד עבורם וזאת הבחירה הנוכחית
כי אני רוצה את זה, כי אני רוצה אותו, כי הוא אחת האהבות הכי גדולות של החיים שלי ואני לא רוצה לוותר על העשרה אחוז האלה
אז זה אומר לשנות כיוון ולעשות החלטות ולהתאמץ לעשות דברים שיגרמו לכך שהאמון שלו בי יחודש
אני מאמינה שזה אפשרי ואני אשתדל להזכיר לעצמי את זה בימים שבם אני מרגישה שזה לא אפשרי וזה לא יעבוד ואין שום אחוז לזה.
אני אוהבת אותו, הוא שווה את המאמץ הזה
אבל גם מעבר להכל? אני צריכה לחזור לגבולות שאני רוצה ולא ליפול למקומות שאני לא באמת רוצה ליפול בהם
בשביל עצמי
ואחר כך בשביל החזרת האמון שלו בי
כי הגבול הזה היה קיים עוד לפני שהכרנו ואני צריכה לחזור לעצמי
אני חייבת את זה למכלול, לפני הכל ואז לעצמי
ואחרי כל זה אליו.
גם אם הקובן כועסים ומאוכזבים, גם אם לוקי כועס, הבחירה שלי היא ברורה
כל עוד אני יודעת שהם לא עוזבים, הבחירה שלי ברורה.
"מה אתה רואה בעיניים שלי?"
"כאב ודמעות"
אבל מה שאתה לא ראית זה ניצוץ קטן של תקווה
"Just give me a reason
Just a little bit's enough
Just a second we're not broken just bent
And we can learn to love again
It's in the stars
It's been written in the scars on our hearts
We're not broken just bent
And we can learn to love again"