עבר כמעט חודש מהניתוח, ירדתי 13 קילו בערך
אבל יש כאבים מעצבנים בצד ימין של הבטן כבר תקופה ארוכה
מסתבר שהקיבה בכלל בצד שמאל והיא תקינה, אבל כנראה שהם ביצעו חדירה דרך שריר בניתוח אז זה כאב של השריר עצמו שיעבור עוד חודש/חודשיים.
הוא הוציא לי אחד מהתפרים שהציקו לי ובסך הכל נראה שההתקדמות היא טובה
לוקי: "מתי היא תוכל לאכול כרוב? זה ממש משגע אותה שזה יהיה רק עוד חצי שנה"
הרופא: "לא לא, עוד חודש-חודשיים היא תוכל לאכול כרוב"
אני: *חיוך ענקי*
.
היום הזה היה ברובו מחורבן, אבל שתי נקודות אור:
1. המלווה התעסוקתית נשארת איתי (מי ידע שצריך שחבר יתאבד ושסבתא תמות בשביל זה, כן, אני עם הומור שחור, זאת דרך התמודדות)
2. לוקי לקח אותי לדייט אחרי זה
.
מחר אני מתכננת ללכת לשבעה, זה אמור להיות היום האחרון
אני חושבת שאני מתחילה לעכל את זה שהוא כבר לא כאן
זה מטומטם, אני מצפה עדיין לראות לייקים שהוא עושה לי לפוסטים בפייסבוק.