יש הגדרה כזאת בטיפול שאנחנו נוטים.ות לשחזר דברים מהעבר שלנו
בפוסט טראומה או בפוסט טראומה מורכבת יש שחזורים ממש בעייתיים
היום קיבלתי כמה "כאפות" טובות בטיפול, כל מיני אסימונים שנפלו
לא יצא לי להיות ילדה, תמיד טיפלתי, תמיד דאגתי, תמיד הייתי חייבת להיות אחראית ולשרוד
זה מה שקורה במשפחות עם אלימות והורים לא מתפקדים בשיט
היום זה כלי שלא משרת אותי כי מה שקורה זה שאני חושבת שאני מבינה א.נשים יותר ממה שהם.ן מבינים.ות את עצמם.ן (כמו בחוויות שהיו לי בעבר) ואז אני כביכול יודעת יותר טוב מה הרגשות שלהם.ן מהם.ן
לצערי זה גם קורה בטיפול קבוצתי, אני לא מצליחה כל כך להיות המטופלת ואני יותר מנסה לעזור ולהדריך מטופלים.ות אחרים.ות שם ויוצא שאני בעצם שמה לעצמי רגל
אני מקווה שמתישהו אני אוכל להתנצל גם בפניו על זה
היום כבר התנצלתי בפני בעלי ובפני עוד אדם שממש חשוב לי
וכן, הוא כבר מזמן אמר לי את זה, אבל אני מניחה שהייתי צריכה שעה עם מטפלת בשביל שהאסימונים האלו יירדו
.
עוד טעות קריטית שאני עושה זה שברגע שאני נהיית מודעת למשהו אז אני ישר מנסה לטפל בו
אני לא מקדישה זמן לויסות הרגשי שם, לנושא לעבד, אלא רק לשנות
ואז יש לי סדר עדיפויות כל כך מבולגן ופתאום הכל נהיה הכי חשוב ויש יותר מידי דברים
.
אני מרגישה כמו תינוקת שצריכה ללמוד ללכת
זה מעייף, זה מתיש אבל זה שווה את זה.
