זה שיר שאני בדרך כלל בוכה כשאני שומעת אותו (במיוחד בקאבר הזה של אותה אומנית מדהימה)
מתוך אנימה אחרת, אחת שמייצגת עבורי את עצמי במימד אחר, מציאות שיכלה להתרחש בנסיבות מסויימות.
ודווקא שם, הדמות של סיאל (הילד) היא הדמות האהובה עלי, בניגוד לסדרות אנימה אחרות שאני יותר אוהבת את הערפד/שד.
(זה לא סותר את זה שסבסטיאן לגמרי שווה סשן בדס"מי וסקס)
"Try with all of your might
But none can hide from this unforgiving moonlight
Bear your scars like a prayer - Another wish lost to the night
Every step I take, every fallen tear
Weaves another lie, a curse I will bear
There’s a part of me, struggling to break free: It lives within the dark
Will tomorrow come at last?
In a million shards of broken glass
Fate is bleeding through my resilient soul,
Dyeing it a pale and fragile blue
There is beauty in the lie, spoken like a bittersweet goodbye
Still that brilliant light is beyond my reach
Maybe I belong here – beneath the light of the moon
Praise your palette of lies
For it’s a masterpiece that you have created
All of your promises, bleeding in flawless harmony
Sing another spell, paint another dream
We could bring to life a new reality
All of my mistakes, gathering like storm clouds
Will soon rain down on me
Are we dancing in our chains?
Blinded by the by pride inside our veins
I once feared the end, praying for my life
Now I greet that darkness as a friend
There’s one thing I will protect,
It’s the innocence they all neglect
I can hear a voice, like a melody, rivaling the silence
For once I feel I am free
Maybe there’s a chance, a way out of this cruel and deadly dance, but at what cost?
Again the full moon is lost to the night
Will tomorrow come at last?
In a million shards of broken glass
Fate is bleeding through my resilient soul,
Dyeing it a pale and fragile blue
There is beauty in the lie, spoken like a bittersweet goodbye
Still that brilliant light is beyond my reach
Maybe I belong here – beneath the light of the moon"
