אני היום עם איזשהו עומס רגשי
אני יודעת את זה כי המערכת שלי עשתה סוג של "shutdown" ואני מרגישה בעיקר אפטית
איכשהו אני הרבה חושבת על זיכרונות מהילדות שלי
כל כך הרבה שיט
כל כך הרבה גהינום
כל כך הרבה איכס
חוויתי כל סוג של אלימות בתור ילדה
עקרונית, המכלול חווה את זה, אני (המכשפה ערפדית) עדיין לא הייתי קיימת
הלוחמת, הדרואיד ואני נוצרנו כשהמכלול היתה בת 16
לפני כן רק רוג היתה קיימת
עד אותו גיל הגנו על אמא מפני אבא, זה התחיל מגיל 8, מתי שרוג כנראה נוצרה
הסדרה המצויירת של אקס מן משנות ה- 90 עשתה את ההשפעה שלה והמכלול "השתמשה" ברוג, השורדת.
היא היתה קופצת על אבא ומונעת ממנו (עד כמה שאפשר) להחטיף לאמא והיתה חוטפת בעצמה
אבל אני חושבת שיותר מהכל, הכי קשה היתה האלימות הנפשית
לאבא שלנו יש כישרון כמעט אלוהי במציאת עונשים יצירתיים
אחד הזכורים זה היום שבו הוא אמר לנו לבחור משהו (חפץ) שהוא ישבור כעונש והוא ספר עד 3
בסופו של דבר, שמנו לב שהוא מתכנן ללכת לארון הבגדים שלנו, איפה שאמא החביאה את הדיסקים שהיא כל כך אוהבת (אנריקה איגלסיאס) אז לא ממש חשבנו, פשוט לקחנו צלחת שחברות הכינו לכבוד בת המצווה וניפצנו אותה על הרצפה
יום למחרת בילינו בלהדביק את החלקים, צלחת מחרסינה אז היה אפשר להציל
עד היום הצלחת הזאת קיימת בבית של אמא, בחדר הישן שלנו, תזכורת לכל כך הרבה דברים
גם נושא גילוי עריות נסתר שקיים (זה היה מרגיע אותו כשהמכלול היתה ישנה איתו במיטה בשבת בצהריים, לפני שהוא הלך לבית כנסת), אני לא זוכרת הרבה אבל מספיק בשביל לדעת שהיה גילוי עריות
כמובן שהוא גם הצליח לשבור לי חוליה (גילינו את זה בגיל 15), למזלי היא התאחתה אבל גם בגלל המכות וגם בגלל אורח חיים לא בריא נוצר מצב של שלושה בקעים בשלושה דיסקים בשלוש חוליות (וזאת הסיבה העיקרית ללמה עשיתי את הניתוח קיצור קיבה)
ואז השנים רצות להן ויש שלב שאבא מאשים בניסיון אובדני ואז אחרי הגירושים אמא מאשימה בניסיונות האובדניים שלה (כבר מזמן טענתי שמגיע לי מדליה על כך ש"גרמתי" לשני ההורים לנסות להתאבד)
ואז הקשר הבדס"מי הראשון, קשר מתעלל שבו הלוחמת עברה אונס אנאלי, שבו היתה לי תקופה שהייתי אנורקסית
באותה תקופה עוד לא הבנו שמדובר בכמה אלטרים, שקיים מכלול, אלא פשוט הלוחמת היתה בחוץ כל הזמן
כל כך הרבה שיט עברנו בחיים האלה
ואיכשהו לא נפלנו לסטטיסטיקה (הרבה בזכות החברה הכי טובה), קמנו ונלחמנו לחיים טובים יותר
מחר אני מתחילה צעד נוסף - קורס יזמות שבסופו אני גם אקבל תעודה
ואני מנסה לחזור להרגשת ההתרגשות שהיתה לי שלשום אבל אני לא מצליחה
למה אני לא מצליחה?
אני אפטית עם גל דיכאון שמאיים להטביע אותי
