התקופה ההיא שהייתי בת 19 והייתי בצבא
כמה שהייתי גאה בעצמי שם
אהבתי את השירות הצבאי שלי, הייתי מאוהבת בתפקיד
אבל אמא שלי?
היא הרגישה אחרת
מבחינתה, כשאני בחרתי להתגייס אני בעצם נטשתי אותה (בחרתי כי במקור הוצאתי פטור על סמך דת ואז ביטלתי אותו)
ואז התחילו הניסיונות האובדניים שלה
מה לא היה שם?
ניסיונות של לקפוץ מהחלון
ניסיונות של להצית את עצמה
ניסיונות של לחתוך את עצמה
ניסיונות של לקחת כדורים
היא כמעט לא שרדה את הניסיון האחרון שלה - לקחה כמעט חפיסה שלמה של כדור פסיכיאטרי בשם סרקוול
באותה תקופה גרנו אצל סבתא שלי ז"ל אבל אני הייתי בבסיס
השכנה התקשרה אלי, אמרה שאמא לא מתעוררת
לקחתי מונית בטיל מהבסיס והספקתי להגיע כשהאמבולנס לוקח אותה
ראיתי גם איך עושים לה החיאה
זה היה היום שבו אמרתי "לא עוד" ודרשתי שיאשפזו אותה
היא שנאה אותי כל כך באותה תקופה
האשימה אותי בכל הניסיונות האובדניים, אמרה שאני דומה לאבא שלי, שאני שטן... מה לא?
אבל זה הציל את החיים שלה
שם הצליחו לייצב אותה עם כדורים פסיכיאטרים אחרים שעוזרים לה והיום היא בחיים
.
הפלאשבקים קצת חונקים אותי היום
.
פאק בא לי סשן
אני לא מצליחה לבכות
