בימים האחרונים אני מתחזקת יותר ויותר (בלי עיין הרע).
גם פיסית, המצב של הרגל משתפר ואני מתחילה ללכת בלי הקביים
גם נפשית, אני כבר לא בוכה והלב שלי מחלים לו לאט לאט
אני נעזרת הרבה בדמות של רוג, במי שהיא עבורי... אני יודעת שאני חופרת על זה אבל זה עוזר לי לקום ולהתאפס בכל פעם.
חזרתי למקורות שלי, למי שאני...
אני חוזרת על זה בכל יום כמו מנטרה - אני מסרבת לא להאמין באנשים, אני מסרבת להקשיח את הלב שלי, אני מסרבת לחסום את עצמי מפגיעות.
המחיר של הפגיעה תמיד היה ותמיד יהיה שווה את האנשים המעטים שראויים לאהבה, לנאמנות ולהערצה שלי.
אנשים חדשים נכנסו ללב שלי ואנשים אחרים בתהליכי יציאה ממנו.
לא, זה לא מדוייק... אני תמיד אוהב את אותם אנשים שהיו בלב שלי מלבד אדם אחד.
אותו הוצאתי מהלב וזרקתי בפח הירוק השכונתי.
מעבר לכך, הרבה מתחילים איתי לאחרונה... זה מוזר לי בטירוף אבל זה אכן כייף.
אני מרגישה יותר יפה ומושכת (גם הפן שעשיתי לחתונה והתמונות מאותו יום עזרו) וזה עוזר לי להתחזק מנטאלית כרגע.
אני שמה את עצמי כחשיבות עליונה בחיים שלי כרגע ואני מנסה לבנות תוכניות, לבנות חלומות, לנסות לראות עתיד ורוד יותר וטוב יותר.
ואני מנסה להכין את עצמי גם לימים הקשים ולנפילות.
מה עוד?
הפכתי לאדמינית בקבוצה בפייסבוק
זה משעשע אותי בעיקר אבל זה גם מאוד מחמיא שסומכים עלי ככה.
אני מתחילה לראות את הדברים היפים והטובים אצלי וזה קסום
בעוד שבוע אני חוזרת לעבודה, אני מקווה לטוב אבל מה שלא יקרה אני יותר לא מתכוונת לשחוק את עצמי או לשרוף את עצמי בשביל אף אחד ובשביל שום עבודה.
כי אני חשובה.
