אז אחרי שבוע מטורף שבו גם פיטרו אותי והייתי בבלגן רגשי בגלל אלף ואחת סיבות (כמו לגלות שאמא שלי חשבה שבגיל 19 יצאתי עם גבר נשוי. אותו גבר שהן - סבתא והיא - היום מתות עליו ושהוא הסולמייט שלי).
ואחרי הרבה דרמות בחיים והרבה כאב והרבה "אנה מארי מתעללת בעצמה נפשית כי הרס עצמי וזה"
לקחתי את עצמי לאילת עם חברה ממש טובה ומישהו שהייתי אצלו בסופ"ש לפני שבועיים ושכמובן כמו מטומטמת התחלתי לפתח רגשות.
ואז אתמול קיבלתי את הכאפה לפנים של: הוא לא פנוי רגשית ואני כרגיל מתחילה להרגיש כמו אישה מטומטמת.
והאמת?
אין לי טיפה של כעס אליו או רגש שלילי
הוא יצא הכי בסדר בעולם
אני בעיקר כועסת על עצמי
זה כאילו אני מסרבת ללמוד.
לא מרגישים
לא מרגישים
לא מרגישים
כמה פעמים צריך לחזור ע ל זה אנה?
אהבה זה לא משהו בשבילך
אני צריכה להרוג את החלק הקיטשי, האוהב, הרומנטי, רוצה פרחים ושוקולדים שיש בי.
הרי אני תמיד אוהב את מי שאהבתי בעבר.
יש לי עדיין רגשות לספרטי
יש לי עדיין רגשות ללורד
יש לי עדיין רגשות לשדון
לעזאזל... יש לי אפילו רגשות עדיין ל- נ' (לא ברור למה, הוא באמת היחיד שהרוויח את זה שאני אשנא אותו)
אני עדיין אוהבת כל אחד מהם.
הלב שלי מלא בכאב היום ואין לי כוחות כבר
אני רוצה לבכות אבל אני חסומה
מה שמוציא ממני בעיקר עצבים וחוסר סבלנות
אני פשוט רוצה לבכות.
ואין לי מושג מה חוסם אותי כרגע
אני צריכה איזה סשן טוב שישבור אותי לחתיכות
