אז זה היה צפוי שהוא ואני נריב
כל הימים האחרונים אנחנו נכנסים אחד בשנייה בקטנה
כמובן שכששלחתי לו הודעה של "טוב אנחנו נפסיק את הקטע של לריב? או שאנחנו נמשיך ככה?"
אז הוא הגיב בתמימות הידועה שלו של "בתור מה את שואלת אותי? את זו שמחפשת דם, ואני נחמד ושותק."
ואולי הוא צודק.
אולי אני מחפשת דם.
לאחרונה הוא הגן על מישהי שאני יודעת שפגעה בו ממש בעבר
והוא הגן עליה בזמן שהיא תקפה אותו בצ'ט כללי
וכתב לה כמה שהוא לא יוותר עליה וכן הלאה
ואני כועסת.
כי אני חטפתי ממנו בעיטות הרבה יותר קשות על הרבה פחות.
ואני מרגישה כל כך חסרת חשיבות בחיים שלו
בת'כלס, אם אני אעלם אני לא בטוחה שזה יזיז לו בכלל.
וכן, אני מדברת מהמקום הפגוע והקנאי וחסר הבטחון שלי.
ואולי זה כל הכעס הזה פתאום מזה שהוא קורא לי "החברה הכי טובה שלי"
בעיניים שלי, זה הרבה פחות ממה שהיינו, ממה שאנחנו.
אמרנו משפחה
החברה הכי טובה, עבורי, זה לא משפחה.
ואז שלחתי לו כמה הודעות כועסות שהוא עדיין לא ראה.
וכשאני אומרת כועסות... זה כועסות.
הכל בגלל שהוא כתב לי שהוא מבין חרדת נטישה אבל שנמאס לו מהמבחנים שלי (לא הציטוט המדוייק)
ואין לי מושג איך לעצור את כדור השלג הזה
רק ממש כואב לי כרגע כי אני מרגישה שאני מאבדת אותו בחיים שלי.
