הוא שבר את האמון שלי
וזה משהו שלא עושים
אפשר לפגוע בי, אפשר לומר לי מילים קשות ואכזריות, אפשר לצאת עלי אבל... לא לשבור את האמון.
לא זה.
מצד אחד נורא קל לי לבטוח ולהאמין באנשים, לתת צ'אנס ראשוני זה משהו שהיה קל עבורי
אבל כמעט אף אחד בחיי לא הרוויח אמון עמוק יותר, אמון שמצריך ממני להתסכן ולבקש דברים, אמון שבו אני מרשה לעצמי גם לחשוב על עצמי.
נשמע מטומטם, הא?
אני לא יודעת להסביר את זה כרגע
אני רק יודעת שהוא שבר את האמון שלי ואני לא יודעת איך להתקדם מכאן
אני מלאה בכאב
בכעס
באכזבה
אכזבה אכזבה אכזבה אכזבה
זה אולי הרגש הכי נוראי.
וכל כך קשה לאכזב אותי
אני דאגתי שיהיה קשה לעשות את זה כי אני יודעת כמה המילה הזו קשה.
אלוהים, כמה שהמילה הזו כואבת.
והוא שלח לי התנצלות ואמר שהוא פישל בגדול
וכתבתי לו שתודה שהוא אמר את זה ושאני אוהבת אותו ושאנחנו נעבור את זה גם אם יקח לי קצת זמן
אבל האם אנחנו באמת נעבור את זה?
האם אני מסוגלת לעבור את זה?
איבדתי הרבה היום
והכאב המזדיין הזה בלתי נסבל
בא לי להכאיב לעצמי ממקום רע רק כדי שהכאב הזה יעצור
אני לא בוכה
וזה רע
כי כשאני בוכה אני משחררת
אבל אני לא מסוגלת לבכות
זה כל כך כואב שהתגובה הפיסית שלי היא כמעט אפטית.
________________________________________________________________________________________________
היא בקבוצה קראה לזה משפחה
ונתתי לעצמי ליפול לדבר המטומטם הזה
אני אמורה לדעת, משפחה זה לא משהו שבא בקלות
הוא בא אחרי הרבה תהליכים - כואבים וטובים
זאת מתנה שלא כל אחד/ת ראוי לה.
אבל נסחפתי עם זה והאמנתי לזה.
וזה לא קשור אליו, הוא קיבל את הזכות ואת הכבוד של להיות משפחה שלי
ולמרות הכל ואחרי הכל הוא אכן משפחה שלי
אבל הם?
הם איבדו את המקום הזה
וברגע שהם איבדו את המקום הזה, אני איבדתי את המקום שלי שם
בביצה ההיא.
________________________________________________________________________________________________
כואב לי
אני מנסה לישון וזה מגיע גם לחלומות שלי
אני מותקפת בחלומות ואני זוכרת את זה
ואני לא מצליחה להגן על עצמי כבר
אני חשופה מידי
חשופה ופגיעה ופאטתית.
למה לעזאזל הוא שבר את האמון שלי?
מכל הדברים, דווקא את זה?
אחרי שביקשתי?
הרי זה לא שהוא לא ידע
אני פאקינג ביקשתי במפורשות שלא יעשה את זה
זה לא משנה שהכוונות שלו היו טובות
הכוונות שלו גרמו לשריפה שלי
ואני נשרפת עכשיו
שוב פעם.
ואני הבטחתי לעצמי שאני לא אתן לאף אחד/ת את היכולת לפגוע בי ככה
כי לא משנה מה יקרה ולא משנה מי ינטוש אותי אני שורדת
ואז הוא עושה את זה
ואני לא מוכנה לזה
וכואב לי
הכאב הארור והבלתי נסבל הזה
ואנחנו מתכתבים והוא מבקש סליחה והוא מבין את הטעות שלו ואני?
אני לא מצליחה לסלוח לו שם
אני לא מצליחה לעבור את זה.
כואב לי
אני מדממת
אני נשרפת
אני פצועה אנושות כרגע
ואין לי כח לקרוא לפניקס שוב.
