ואחרי שיחה עם הזמרת המהממת (אני אוהבת אותה כל כך).
הבנתי שכנראה התגובה שלי היתה מוגזמת.
אני עדיין נזרקת למקומות רעים, עדיין מפרשת משפטים מסויימים למקום הפגוע מאוד שלי.
גם כשלא היתה שום כוונה בפגיעה
וכן, התגובה שלי היתה מוגזמת
לא המה, האיך
תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד האיך
יתכן ואם הייתי מנסחת את הדברים אחרת אז הייתי מונעת מעצמי הרבה כאב.
אני מתישה אנשים עם הרגשות שלי ועם מי שאני
הוא חושב שזה מתוך לחפש איפה להפגע או לחפש להיות בדכאון 24/7
הלוואי וזה היה זה
לפחות אז היתה לי יותר שליטה על הרגש
אבל לא
זה פשוט להזרק למקומות רעים ולהרגיש כל כך חזק.
אני צריכה ללמוד להבין שגם כשאני נפגעת זה יכול להיות מאוד מעוות ושאולי הדרך הנכונה לבדוק את זה היא פשוט לשאול בצורה יותר עדינה ולא תוקפנית
זה יכול למנוע הרבה כאבי ראש, פיצוצים והתשות
קשה לי
הוא יקר לי כל כך
אני לא אוהבת את מה שקורה כרגע ואני מקווה שיהיה אפשר בכלל לפתור את זה.
מוסיקה
אני צריכה מוסיקה
אני הולכת לשיר.
