לפני 8 שנים. 1 ביוני 2016 בשעה 2:05
להתעורר שוב לתוך התקף פאניקה.
הפעם אצל ההולק.
הוא עושה הכל כמו שצריך - עשינו תרגילי נשימה, נתן לי מים, פתח חלון כדי שיהיה איך לנשום ואז בסוף פשוט בכיתי על הכתף שלו.
לפרוק לפרוק לפרוק.
אני מנסה לא להתבוסס עם הדברים אבל הכתיבה תמיד שחררה אותי.
היא מוציאה את כל הגועל שקיים בפנים, בתוכי.
להקיא את הנשמה החוצה.
