לפני 8 שנים. 14 ביוני 2016 בשעה 14:46
אני אישה של כינויים.
כמעט לכל אחד ואחת מהאנשים האהובים עלי בעולם הזה יש כינוי מיוחד ששמור אליהם (לחלקם, כמו ההולק, יש כמה כינויים).
יש משהו מאוד מיוחד בעיניי בכינויים.
זה הופך את הקשר לאינטימי יותר, לאהוב יותר, זה מוסיף בדיחות פנימיות שרק אני והצד השני נבין.
ואולי הדבר החשוב מכל - זה גורם לכל הצדדים המעורבים לחייך.
יש כמה בחיים שלי כרגע שאני חושבת על כינויים בשבילהם (מבט, אתה אחד מהם למשל) ושעוד לא מצאתי.
אבל אני אוהבת את זה.
והקטע היפה? אני לא חושבת שהיה לי כינוי אחד שחזר על עצמו או שמישהו/י אחד/ת קיבל/ה אותו ואז מישהו/י אחר/ת קיבל/ה אותו.
זה הקסם שבדברים הקטנים האלה שמסב לי כל כך הרבה אושר וזה משהו שלא ישתנה אצלי.
והכינויים שנותנים לי?
זה בכלל תענוג אחד גדול.
*רגעים קטנים של אושר
