לפני 8 שנים. 28 בספטמבר 2016 בשעה 18:41
התפרקתי היום
כמעט לגמרי.
אין לי כח להכנס ללמה או איך אבל וואו, זה היה חתיכת יום קשה עם לא מעט בכי.
יחד עם זאת, אחרי שיחה עם הסולמייט שדאג להבהיר לי שהשנה אני סוף סוף מתמודדת במקום להדחיק ובעיקר דיבר איתי "דוגרי".
מה הכוונה?
הציב לי מראה וזה בדיוק מה שהייתי צריכה.
ואז כשהגעתי הביתה קפצתי להולק ושוב התפרקתי, מה שגרם לו:
לצאת מהבית, לקנות לי כדור של מרשם שקיבלתי נגד הכאבים ברגל, לקנות לי טוסט בשביל שאני אוכל, לקנות לי משקה תות בננה כי זה המשקה האהוב עלי, לקנות לי כדורי שינה בלי מרשם ולקנות לי מפיץ ריח לבית שרציתי.
הוא דואג לי.
הוא באמת באמת באמת דואג לי ואוהב אותי
והוא הפך למשפחה בשבילי
והיום פשוט הייתי צריכה את השילוב של שני הדברים שקרו.
_
נו, פוסט חיובי סך הכל.
סוג של.
