לפני 7 שנים. 25 בדצמבר 2016 בשעה 12:10
הוא בא אלי אתמול בלילה
למרות שלא הרגשתי טוב, היתה לי כמיהה לראות אותו
כמיהה לגעת בו
כמיהה להתמסר אליו.
אני עדיין מרדנית ופרחחית ואני גם תמיד אהיה אבל אני כל כך אוהבת להתמסר אליו אחרי הטנגו הקטן שלנו.
גמרתי פעמיים אתמול
פעמיים מושלמות
פעמיים קסומות
פעמיים שהובילו לספייס מתוק ביותר
גרמתי לו לגמור ונהנתי מכל רגע.
אבל אני מניחה שהכי נהנתי לומר לו שאני הזבח שלו, הקורבן שלו.
הטקסיות שבזה מושכת אותי.
אני ערגה להתמסר אליו, להיות על הברכיים מולו או להיות על שולחן כקורבן מולו.
רק מולו
רק שלו
מול כל השאר אני הדומיננטית, הקובעת.
מולו... מולו אני זבח, מתנה שמוענקת לו בצורה שלי
ואני אוהבת אותו
בכל לבי
גוף, מוח, לב ונשמה - שלו.
