לפני 7 שנים. 3 במאי 2017 בשעה 19:52
זה לילה שלי עם עצמי ועם החתולות שלי
לילה עם מוסיקה בספרדית
לילה עם הנשמה הצוענית שלי
מצד אחד אני מוצפת ברגשות ומצד שני יש שלווה מוזרה שכזו
זה זר לי... שני הדברים ביחד, בו זמנית
הזמן רץ לי, כל כך רץ
ואני חיה בשנה האחרונה, כל כך חיה.
"שני צעדים קדימה ואחד אחורה" - חבר יקר תמיד אומר לי את זה וזה כל כך נכון
אני עדיין מוצפת בזכרונות העבר ובפחדים אבל אני כבר לא נותנת להם להוביל אותי ואני מקבלת חלקים שלי בחזרה
יש בי געגוע עז ללכתוב את הלוחמת, הקול שלה חסר לי.
כל כך הרבה מחשבות בראש שלי, תוכניות, דברים שאני רוצה עוד לעשות
בינתיים אני חוזרת לספרדית שלי, המקום הכי שליו שלי, הכי אוהב שלי
המקום הכי מלא בשמחת חיים שקיים בי