פעם הייתי משתמשת במשפט הזה כל הזמן אבל היום אני כבר כמעט ולא
ואולי זו טעות
אולי אני צריכה לחזור למסכה היפה שלי
לא להראות רגשות
להחביא
.
ואוחי זה הפוסט האחרון שאני צריכה לכתוב כאן בנושא ואז לחזור למסכה?
רע לי.
רוב הימים מלווים בחרדות ובקשיים
ואני בעיקר רוצה להעלם.
אני מרגישה לא מוגנת
אני מרגישה לא מובנת
אני מרגישה כמו יצור שמדבר בשפה שונה לחלוטין משאר היצורים הקיימים בסביבה שלו.
חלק בי רוצה לקום ולעזוב את הכל
ולברוח
לברוח למקום שבו לא מכירים אותי
אבל אני מחזיקה את עצמי
חורקת שיניים וממשיכה להאבק.
הלוחמת פצועה נואשות כבר כמה זמן
אני לא מצליחה לתקן אותה
הפניקס הפסיקה לפזר את החום שלה, היא הפסיקה פשוט לבעור.
זה אפילו לא גסיסה כמו שזה... אפטיות? יאוש?
המכשפה מראה חוזק אבל לפעמים יושבת בחדר ופשוט מתנדנדת
רוג עדיין מראה חוש השרדות ומושכת את כולנו קדימה
האישה פשוט עצובה.
מכינה עוגיות ובוכה תוך כדי
ובלו?
בלו חושבת שהעולם יהיה מקום טוב יותר אם היא תפסיק להתקיים כבר.
כואב לה כל כך.
.
ההרגשה שבעיקר שולטת היא "אני רעה" ואני חושבת שחוץ מרוג זה בא לידי ביטוי אצל כל השאר.
אני מותשת
אני תוהה לפעמים אם הוא מבין עד כמה.
