סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני 7 שנים. 6 בספטמבר 2017 בשעה 17:06

* אזהרה - פוסט קשה, עצוב, כואב ופסימי למדי

ושוב מתחילה טיפול

ושוב המפגש הראשון עובר כשלי יש סלט במוח ואני מתחילה לשפוך את כל מה שקרה בחיים הארורים האלה.

שוב קולטת כמה הרבה עברתי

שוב יום למחרת מלא בפלאשבקים.

בבוקר העיניים שלי היו רטובות כי כנראה בכיתי בזמן השינה.

ואיך שיצאתי היום מהעסודה כל ההרגשה הרעה הזו התעצמה.

ואתמול דיברנו

דיברנו על האונס

דיבנרו על אלימות במשפחה

דיברנו על גילוי עריות נסתר

דיברנו על בדסמ רע וגם על בדסמ טוב

דיברנו על המוות של סבתא

דיברנו על ניסיונות ההתאבדות של אמא

"אין לי זכות לכעוס" אמרתי לה.

"כשהרגש מתפוצץ ואני לא מצליחה כבר לשלוט בתגובה אז אני כועסת ואז אני כועסת על עצמי שכעסתי"

המבט שלה הפך לרך והיא שאלה אותי למה אין לי זכות לכעוס

"כי גרמתי לכל כך הרבה נזק בחיים האלה. הרסתי כל כך הרבה. אני עושה רק נזק לסובבים אותי. אני אשמה בכל כך הרבה דברים. אז אין לי זכות לכעוס"

"במה את אשמה?" היא שאלה אותי

"במה לא? האחים שלי חטפו מכות בגללי, אמא שלי חטםה מכות בגללי"

ואז היא אמרה - "אבל את יודעת שאת הצלת אותה, נכון? כשאת התלוננת"

ואני אמרתי - "אני כבר לא בטוחה. כי אם הייתי יוצרת בתקופה ההיא איזון נכון בניתוק איתה א היא לא היתה מנסה להתאבד. המצב שלה התדרדר באשמתי"

"ואולי אם הייתי יודעת שהמצב של סבתא היה חמור כל כך אז הייתי מצליחה להציל אותה. אבל זה לא מה שהיא רצתה. היא בכל זאת מתה כמו שהיא רצתה, בבית שלה. אז זה טוב שלא לקחתי אותה בכח לבית חולים"

"ואולי ההוא בכלל לא הבין את הלא שלי? אולי הוא לא שמע?"

ואז היא התחילה לומר "ואולי את מאשימה את עצמך כדי שיהיה לך סוג של שליטה. כי אם זה קרה בשליטה שלך אז זה אומר שאת יכולה למנוע מצב כזה להבא"

והיא כנראה צודקת.

היא גם שאלה אותי אם חלק בי יודע שזה לא נכון.

אמרתי לה שרציונאלית אני יודעת שאני לא אשמה אבל רגשית אני מרגישה אשמה בהכל.

ושכרגע אני לא יודעת מה לעשות עם זה.

הרגשות כבר כמה חודשים בווליום כל כך גבוה.

ובמקום להתפוצץ החוצה אז שיניתי דפוסים ואני שולטת הרבה יותר בתגובות, אבל אני מתפוצצת פנימה וכבר חולה מזה.

ושבכלל אני שונאת את עצמי.

ושאולי אני בכלל מפלצת.

ואיך אני מתמודדת השבוע עם כזו עוצמה של כאב?

אני לא יודעת כרגע 

אני רק יודעת שכואב לי כל כך כרגע

הרגשות בכוצמה כל כך גבוהה

והתמונות והפלאשבקים של החוויות הקשות שלי לא מפסיקות לרוץ לי בעיניים.

ואני עייפה.

כמו שאמרתי לה אתמול - אני עייפה.

Brave girl - כשזה קורה תנסי לעצןם עיניים לנשום ןלחשוב על הדבר הכי משמח ומרגיע למשל ים או פארק שעשועים... אולי יועיל
לפני 7 שנים
Ally the Witch​(שולטת) - חיבוק. אני איתך ❤️
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י