אחרי שבועיים שבהם היה טירוף שכלל גם את יום ההולדת שלי וגם דלקת בדרכי הנשימה, אני סוף סוף עוצרת לכתוב קצת.
שנה.
אלוהים, שנה עוד מעט עוברת לה
ומאז שהוא נכנס לחיים שלי הם השתפרו בכל כך הרבה כיוונים.
הוא הופך את החיים שלי למלאים יותר ומספקים יותר.
וזה לא שאני לא עשיתי עבודה טובה לבד, כן?
הרי הכל התחיל ממני.
מהדרך שלי לבד ובהתקדמוץ עצומה שעשיתי
אבל אז הוא נכנס לחיים שלי והכל השתנה מחדש
ויש קשיים, ברור שיש.
זה קשר רציני
קשר שבו אנחנו מדברים על להתחתן בעתיד ואולי להביא ילדים
קשר שאנחנו מתכננים תוכניות לקריירות
קשר שבו מתכננים מגורים עתידיים במקומות
וזה מפחיד לפעמים
כי זה אמיתי וזה כל כך טוב
וזה מפחיד כי הרבה פעמים אני חושבת שאני לא ראוייה לו ושהוא צריך משהו יותר טוב
אבל אז הוא מסתכל עלי בעיניים מלאוץ אהבה אלי מצד אחד וכאב שאני חושבת ככה מצד שני
ואני רק רוצה לחבק אותו לנצח.
הוא המתנה הכי טובה יכולתי לבקש בחיים האלה.
ואני אוהבת אותו
אני אדם יותר טוב בזכותו.
אז שלו
עכשיו ולנצח.
