אז אחרי סוף שבוע שבו בעיקר הייתי ב"דכאון" מסויים, אני מרגישה הרבה יותר טוב.
קודם כל בורכתי בבן זוג/אדון מדהים שידע איך להשקיע בי בסוף שבוע האחרון בפרט ובחודש האחרון בכלל.
על כך אני אסירת תודה.
אז למה התרגשות?
שנה חדשה בפתח, שנה שהולכת לכלול שינויים ודברים חדשים ופחד מהלא נודע אבל גם ציפייה והתרגשות לקראתו.
אנחנו עתידים לשכור דירה במרכז במרץ הקרוב
כל מיני פרוייקטים ששנינו רוצים לעשות
ויש כמובן את הלארפ שאני לקחתי על עצמי אחריות קצת יותר גבוהה מהרגיל (פחד והתרגשות בו זמנית)
ויש כמה אנשים כרגע שאני מתגעגעת אליהם מאוד (כמו הזאב).
מה עוד?
החל משבוע שעבר אני באופן רשמי אישה גרושה, גם בעיניי הרבנות.
זה היה רגע מהול באושר ועצב מסויים בו זמנית... אבל אני כן מאושרת מהעובדה שנשארנו חברים קרובים ולא סיימנו את הקשר שלנו בריב.
בעבודה יש סימן להמשכיות מעניינת, עוד לא ברור בדיוק מה אבל אני כן נותנת לזה צ'אנס.
גם מבחינת הטיפול הפסיכולוגי יש התקדמות. היום זה מסוג הימים שאני אפילו מרגישה את ההתקדמות
וכמובן שיש את בן הזוג, הדברים מתקדמים להם בקצב שלהם והוא גורם לי לכלך כך הרבה אושר וגאווה.
הזכות של להיות שלו - זו הרגשה דיי מדוייקת למה שאני מרגישה היום.
המאמצים שלו, האתגרים שהוא עומד בהם... כל הדברים האלו נותנים לי את האומץ והחוזק של לעשות ולהתמיד בשינויים שלי.
ואני אוהבת אותו יותר ממה שאהבתי בכל חיי, יותר ממה שחשבתי שניתן לאהוב
ובכל יום האהבה הזאת רק גדלה וגדלה, עוברת את כל גדלי האוקיינוסים.
אז כן, הרגש ששולט אצלי היום הוא רגש ההתרגשות והציפייה לפירות של עבודה מאוד קשה.
לחיי עתיד מוצלח ומרגש לכולנו ושנת 2018 נהדרת וקסומה :)