שוחחתי בטלפון עם מ' היום.
כאב לי נפשית ברמות שלא יכולתי להסביר כבר, האמוציות שלי היום במקום שחשבתי אני לא יכולה להכיל (אם אני מגיעה למצב שבו אני בוכה בעבודה וכן שמים לב אז משהו ממש לא בסדר, או שאני למדתי להוריד מגננות)
דיברנו על מה שהיה אז, באותה מערכת יחסים.
היא גאה בי, על הצעדים שאני עושה, היא רואה את התהליך הזה כתהליך טוב.
אני כרגע כואבת ו"מתאבלת" על האני שהייתי אז.
תמימה, קצת טיפשה במובנים מסויימים, חזקה, יפה ועם ניצוץ יפה של התחלה לביטחון עצמי ואהבה עצמית.
זה נהרס באותה השנה.
זה מה שמערכת יחסים מתעללת במסווה של בדסמ עושה.
כמה מניפולציות רגשיות ואז עוד "להמתיק" את זה עם אונס אנאלי.
רק בימים האחרונים התחלתי להרגיש (מעבר לחלק הרציונאלי שכן תמיד נתן גם את הקול הזה) שכן זה קרה, שזאת לא היתה אשמתי, שזה היה חרא של דבר.
.
אני כבר לא במקום הזה.
אפשר לומר שאני במקום כל כך יותר בריא בחיים שלי.
זוגיות טובה ובריאה עם המון תקשורת ולקיחת אחריות משני הצדדים שכוללת גם אהבה ענקית שעדיין עושה פרפרים בבטן
חברים נהדרים שחלקם מהווים משפחה עבורי
עבודה שאני גם טובה בה, גם מקבלת סיפוק אבל גם (וזו הנקודה הכי חשובה כרגע) מאוד מוערכת והבוסית שלי מאוד מתחשבת בכל דבר שאני צריכה.
יש לי שלושה חתולים נהדרים שמהווים מקור אושר כל כך עצום
יש לי דירה שאני שוכרת עם בעלי (ואדוני) שאני כן אוהבת לגור בה והיא כן מרגישה כמו "בית" (למרות שהוא הבית שלי) בניגוד למקומות אחרים בהם גרתי.
אני התחלתי לקנות לעצמי יותר דברים
הלכתי לשיעורי פיתוח (ואז הפסקתי אחרי שהם התחילו להרגיש כמו מטלה במקום הנאה)
אני לקחתי הפסקה של כמה חודשים מהחיים שלי בשביל לטפל בעצמי
למדתי לומר לא לאחרים כשאני צריכה שזה יהיה כן לעצמי
בסך הכל - מקום טוב.
.
"כואב לי, כל כך כואב לי, אני לא יודעת איך להכיל את זה" - זה מה שאמרתי למ' היום.
והיא הבינה, היא בין האנשים היחידים שמסוגלים באמת להבין את זה כרגע.
היא אמרה שהיא חיכתה שהיום הזה יגיע, שאני אבין שכל מה שקרה לא היה באשמתי
ועכשיו יכול להתחיל תהליך ריפוי שיעצים אותי.
.
"ניתוח בלי הרדמה" - מאז ספטמבר זה מה שהנפש שלי עוברת.
אבל זה לעתיד יותר טוב.
* מצחיק אותי עדיין שמ' נותנת את הסיבה של "את עקשנית" לזה שהתמודדתי עם כל כך הרבה חרא בחיים האלה ושלא רק שרדתי אותם אלא אני באמת חיה.
אבל כן, אני עקשנית.
כמעט כל חלק אצלי מעצים את זה וזה כנראה אחד הדברים שהכי שומרים עלי.
.
שנת 2020 מסתמנת כשנה של בנייה עצמית ותהליכי ריפוי עם הכוונה לאהבה עצמית.
