צופה בה מהצד
מחכה שרק תפול שאולה
תמימה, חצויה בין אפשרויות
אמא לא אמרה לה מעולם שהיא טובה
והיא מחפשת שלווה בזרועותיו של הדמון
צופה בה מהצד
מתיימרת לדעת על הטוב יותר
מחכה שאליי הביתה תחזור
ותבין שהמרחק שהיא הלכה
היא סתם עוד דרך ארוכה
צופה בה מהצד
איך שהאפלה שובה אותה
היום אפשרויות חייה רבות ובאין הפרעה
היא רק צריכה להושיט ולקחת
זאת התפוררות זמנית
הטובים בסוף תמיד מנצחים
וזה מה שהיא חושבת
תמימה, טובה, לא שפויה...
צופה בה מהצד
איך היא מאמינה לכל דבר
מלאת פליאה על רוע אנושי
היא כזאת טיפשה
אמא מעולם לא אמרה לה שיש אנשים רעים מלבדה
צופה בה מהצד
לא רוצה להיות כמוהה
רק לה זה קרה
כך כולם אומרים לי
הם היו שלושה, רמסו את נשמתה
ומסביב כולם מחאו כפיים על גבורתה
אמא מעולם לא הסבירה איך לברוח שרע
ולמרות שהיא גדולה
היא עדיין לא יודעת שזה הם שאשמים
ילדה תמימה, טובה ויפה...
לעצמה היא מחייכת
עדיין לא מבינה איך מתנהגים שדמון מושיט את ידו.
לפני 13 שנים. 6 ביוני 2011 בשעה 18:45