שבריריות, פגיעות, חשיפה

הנני חיה
שואגת בזמן ריצה מוטרפת
באמצע לילה שקט טוב ורע.

הנני יפה
חושקת בבשרך
מייחלת לשסע את גופך
למליוני טריליוני חתיכות
של תשוקות דם, בלתי מסופקות.

הנני עיוורת
הנעזרת בריח דמך,
בריח בשרך,
להגיע למחוז חפצי
שזהו מיטתך.

הנני זונה
המוכרת את גופה
משלחת את מינה
לגבר אשר הוא רק כלבלבון
המחפש להשפריץ את יצריו, לכל עבר
ואחר כך לישון.

הנני אישה
המחפשת פיסת נחמה
בגופי הרקוב והמנוון
ומייחלת נחמה
לגופי, נפשי ומיני
וחושקת בהתגשמות
סיפוק, אושר והגנה.

הנני טיפשה
אשר תמימותי עולה על כל דמיון
וחלומותיי מציפים שוב את העלבון
הנובע מעוד גבר שהשפיך
על פניי את כל תוכנו.

הנני שטן
אשר מתעורר בלילות
מחפש קורבנות,
להטביע את יגוני, בם
לסעוד את בשרם
ולחגוג עם דמם,
לקחת שבויים, עמוק לתוך השאול
לאבד את הרגש ולעולם יותר
לא לסבול.

הנני וזה לא משנה,
הנני, מי שאני.[i]