לפני 14 שנים. 11 בפברואר 2010 בשעה 9:51
אני כאן בביקור
אחרי שבעה חודשים של ניסיון להתגבר על כל מה שהשארתי כאן בארץ וזה כולל את הכלוב, האנשים שרק איתם אני מרגישה שלמה
ומבינה יותר מאי פעם את המחיר שצריך לשלם בכדי לשמור על שלמות המשפחה
שונאת את הבגידה במשפחה, מתעבת את רגשות הפספוס על חוסר המימוש של העולם הזה
הסקרנות כמעט גוברת עליי
אבל אני יודעת, אני חזקה, מאופקת למרות תחושה עצומה של החמצה
מרגישה שלא אוכל לוותר עליכם למרות שאני שותפה סמויה, שותפה שקטה
אני כאן, מביטה בכם, מחייכת, כואבת, משתתפת.
גם לא אוכל לוותר על משפחתי הקטנה והיפה ולעת עתה אני רק איתם, רק שלהם.
את זה הוא לימד אותי, חיבק אותי ומלמד אותי לחבק את מה שיש לי
ואני אסירת תודה לו ועליו.