שבריריות, פגיעות, חשיפה

קושר את ידיי
כל חבטה משחררת עוד חלק מנפשי
כל לחישה מצילה את נשמתי
אתה מביט בי ומחזיר את גופי למקומו הטבעי
אתה מזין אותי ואין לי צורך באוכל, אין בי צורך לאוויר
כל נים, כל גיד, כל פיסה ממני שלך.

אני על ברכי, מסקלת ידיי זאת בזו ומתחננת שתקח את נשמתי
שתחפוץ בי
שתראה בי את נחמתך.

קח אותי, לוש אותי בין אצבעותיך
עצב אותי כראות עיניך
התקרב אל בטני, לחש לתוכי
את כל רצונותיך

ואני עוד על ברכיי, מרכינה ראשי
קח אותי
ראה בי שאיפותיך
עצב בי את דמותך.

עומדת בלילה גשום מול חלונך
מביטה בציפייה
מחכה שתפנה אליי
שתקרא בשמי, אליך
שואפת להגשים את כל מהוותך.

ואני מחכה על ברכיי, מושיטה את ידיי
קטנות
חושקות אליך
לחפון באושר בתולי את פניך
להיות רק איתך.

שלך.